נשיאות הכנסת קיבלה היום (שני) את הצעתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, וקבעה כי הבחירות לנשיאות המדינה יתקיימו ביום רביעי, כ"ב בסיוון התשפ"א, 2 ביוני 2021 - בעוד 23 ימים בדיוק.
לפיכך, המעוניינים להתמודד על התפקיד, במקום ראובן ריבלין המסיים את תקופת כהונתו, צריכים להגיש עד ליום רביעי הבא, בחצות, את חתימותיהם של לפחות עשרה חברי כנסת התומכים בהם.
יו"ר הכנסת אמר על כך: "אני שמח כי היום אנו מתחילים רשמית את הליך בחירת נשיא המדינה. אני מקווה שבימים מורכבים אלה הנשיא שייבחר יהיה אדם המקובל על כל חלקי העם".
יצוין, כי בדיוק באותו היום תסתיים תקופת המנדט של ח"כ יאיר לפיד להרכבת הממשלה. אם עד אז לא יצליח יו"ר יש עתיד להשביע ממשלה, יתכן ובתוך שלושה שבועות מאותו היום ישראל תצא לבחירות נוספות, כלליות.
כזכור, הליך הבחירה הינו חשאי, והבוחרים הם רק 120 חברי הכנסת. כולם נכנסים מאחורי הפרגוד, שולפים את אחד הפתקים ומשלשלים לקלפי שבחוץ. אם אף מועמד לא קיבל רוב ברור, מקיימים מיד לאחר מכן סיבוב שני - עם השניים שזכו למספר הקולות הרב ביותר.
מספר בכירים בחברה הישראלית רואים עצמם מועמדים לתפקיד "האזרח מספר אחת" ביום שלאחר תקופת כהונתו של ראובן ריבלין כנשיא המדינה.
המועמדים:
הראשון שבהם, והנחשב למוביל על פני כולם, הוא יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, לשעבר ראש האופוזיציה, מי שנחשב בעל הסיכויים הגבוה ביותר לזכות. הרצוג מקיים בשבועות האחרונים שיחות עם כלל חברי הכנסת, בהם חרדים, בניסיון להבטיח את ניצחונו.
אחריו ניצבת כלת פרס ישראל, מרים פרץ, האם ששכלה את שני בניה הלוחמים והפכה לסמל ישראלי. היא זוכה לגיבוי גם ממקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומתכוונת להכריז בקרוב על ריצה רשמית.
שמות נוספים שמתכוונים להתחרות על המשרה הרמה: חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק; פרופ' שמעון שטרית, שר לשעבר מטעם העבודה; הזמר והיוצר יהורם גאון.
מעל כולם מרחפת העננה של בנימין נתניהו: אם יחליט ראש הממשלה להתמודד, כחלק מרקיחת הסכם פוליטי יוצא דופן שיקים ממשלת ימין בתנאי שיעזוב את המעון בבלפור, המועמדים האחרים יכולים להפוך לבלתי רלוונטיים.
אלא שלשם כך, בהנחה ותסריט זה יתממש, ידרוש נתניהו את שינוי החוק, כך שהליך הבחירה במליאת הכנסת יהיה פומבי, כדי שח"כים יחששו לשקר ולא לבחור בו לבסוף.