טקס השבעת הכנסת ה-24 היום (שלישי) היה חגיגי, במידה חלקית. 120 הח"כים חשים בעננת הבחירות החמישיות, על אף שרק היום הושבעו, ולשני הצדדים קשה במיוחד להרכיב ממשלה. מצד מפלגות מתנגדי נתניהו, אחד המחסומים העיקריים להשגת ש"ס ויהדות התורה הוא בין היתר יו"ר 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן, בעבר ידיד של החרדים ונציגיהם, ובפרט של דרעי וגפני, אך כיום אחד המסיתים הגדולים נגד החברה החרדית.
ליברמן, שביסס את מסע הבחירות שלו בהשמצות נגד החברה החרדית, כולל קריאה לשלוח אותם על מריצה למזבלה ועם כרזות ובהן הבטחות לשים "סוף לשלטון החרדים", הפך לבעל ברית של יו"ר 'יש עתיד', יאיר לפיד, המנסה לכונן ממשלה, אם בנימין נתניהו יכשל במשימתו שוב.
עדשת המצלמה של 'ערוץ כנסת' תיעדה היום, בשעות טקס ההשבעה, את ח"כ אביגדור ליברמן מסתודד עם ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת החוקה, נציג 'דגל התורה'.
על פי התיעוד הקצר, השניים נראים מיודדים ומדברים בנוחות, מה שמעלה תהיות על דרך ההתנהלות של הסיעות החרדיות.
בלשכת אשר מתעקשים שתוכן השיחה היה דווקא נזיפה של יו"ר ועדת החוקה בהתנהלות יו"ר 'ישראל ביתנו'. "ליברמן ניגש אליו ואמר 'מה יהיה?', אשר אמר לו 'הגזמת לגמרי'", הם מסרו.
אירוע דומה במקצת היה בטרקלין שאגאל, בשעת הצילום המסורתי של ראשי המפלגות, שם, סירב יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, לשוחח עם יו"ר 'ישראל ביתנו', ואף לא לחץ את ידו, בעוד התעניין בשלומם של כל יתר ראשי הסיעות.
בינתיים, יו"ר סיעת 'יהדות התורה', יצחק פינדרוס, הגיש הצעת חוק שתנסה למנוע מנבחרי ציבור כמו אביגדור ליברמן להתמודד לכנסת. עם הגשת ההצעה, אמר פינדרוס: "הצעת החוק נועדה לתקן את סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, הקובע כי אחת העילות לפסילת רשימת מועמדים הינה 'הסתה לגזענות'. לפי פרשנות היועץ המשפטי לממשלה, 'גזענות' מתייחסת רק למקרים בהם הגזענות היא בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי אתני, והאוכלוסייה החרדית אינה נבדלת בצבעה, גזעה או במוצאה הלאומי-אתני.
"אי התייחסות המחוקק להסתה והפגיעה נגד האוכלוסייה החרדית אפשרה לאביגדור ליברמן להסית במערכות הבחירות האחרונות נגד הציבור החרדי, בשורת אמירות, ריאיונות ותשדירי בחירות שהרעילו את האווירה בציבור הרחב והביאו להסתה ואף אירועי אלימות נגד הציבור החרדי".
בתוך כך, יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני הגיש הערב את הצעת החוק הראשונה שלו לכנסת ה24 - "הצעת חוק פסקת ההתגברות".
בדברי ההסבר להצעת החוק כותב ח"כ גפני כי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוצע לקבוע הוראה המאפשרת לכנסת ברוב של 61 ח"כים לחוקק חוק שייאמר בו במפורש שהוא תקף גם אם יש בו פגיעה בזכויות שלפי חוק היסוד.