בני גנץ, עד חודש מאי מועמד לראשות הממשלה ומאז ראש מפלגה שצונחת בסקרים, יכול להכריע את גורל הבחירות לכנסת ה-24. כן, אפילו ממעמדו הנמוך בירכתי הסקרים עם ארבעה מנדטים.
83 ימים לבחירות ו-35 ימים לסגירת הרשימות, כיווני מהלכים צריכים להיות מוכרעים כבר בשבועיים הקרובים - וזה המקום של יו"ר 'כחול לבן' להכריע לאן ספינת הבחירות הולכת: לאחדות או פירוד?
נפרט את שתי הדרכים שניצבות בפני גנץ, שתיהן רעות עבורו, השאלה מה רעה פחות. הראשונה היא להתחיל לאותת בתקשורת, ומאחורי הקלעים להתחיל לקיים שיחות, שתכליתן חבירה למפלגה אחרת. כן, גנץ צריך להבין שבכל חבירה שהיא מקומו כבר לא יהיה בראשות המפלגה, אבל חבירה שלכאורה יכולה לערבב את הקלפים מחדש.
באפשרות הזו שר הביטחון יכול לבחור בכל צד. היו שחיברו אותו אפילו ל'ימינה', תסריט שיכול להיות ריאלי רק אם נפתלי בנט יפרד מבצלאל סמוטריץ'. יש שמחברים אותו עכשיו למפלגות הלוויין בשמאל, אחת מהן היא 'הישראלים' של חולדאי ומי שנעץ את הסכין בגבו, אבי ניסנקורן. השנייה והמרכזית היא כמובן 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד, אדם שגנץ למד לאהוב פחות במהלך חודשי ממשלת האחדות.
הדרך השנייה היא החלטה ללכת בראשות 'כחול לבן' עד הסוף, בלי איחודים. במצב הזה הרמטכ"ל לשעבר יצטרך לנהל מיני-מבצע צבאי שמטרתו להשאיר אותו כמפקד ואת הלוחמים שעוד נותרו איתו מעל פני המים, משימה מורכבת במיוחד בבליל המפלגות שנוצר בשבוע שחלף.
בעצם בבחירת גנץ, במי משתי הדרכים הללו, סביר להניח שתוכרע מערכת הבחירות: אם פניו לאחדות, גם רון חולדאי, עפר שלח ופרופ' ירון זליכה יחפשו עם מי להתאחד, וכך גוש השמאל-מרכז יבטיח לא לאבד קולות, בניסיון לקיים את הבטחתו מנאומו השבוע: "ברית שתחליף את בנימין נתניהו".
אם פניו לפירוד, גנץ עלול להשאיר על המפה הפוליטית שלוש מפלגות שמאל שתהיינה סביב אחוז החסימה. בכך יו"ר 'כחול לבן' עלול להוביל לאובדן עשרה מנדטים (מספר מירבי, חמישה מספר בסיס כי ההצבעה לא נספרת) ולהבטחת ממשלה לנתניהו לאחר 23.3.
הבחירה שלו כעת חיונית לא פחות מזו שהייתה במאי, לאחר סבב הבחירות השלישי.