מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת 'חוק-יסוד הממשלה (תיקון מס' 5) סמכויות לעניין פתיחה במלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית'. להצעה נדרש רוב של 61 ח"כים ואכן 62 תמכו לעומת 41 מתנגדים. ההצעה נותנת בידי הקבינט את הכוח להכריז על מלחמה בעת הצורך גם מבלי לקבל את אישורה של הממשלה כולה.
המליאה הצביעה בעד הסתייגותו של ח"כ אבי דיכטר הקובעת כי יהיה המניין החוקי לקבלת ההחלטה בוועדת השרים מחצית מחברי הממשלה המכהנים בוועדה, ואולם, בנסיבות קיצוניות ומנימוקים שיירשמו, ואם הדבר הכרחי מטעמי דחיפות שאינם מאפשרים לכנס את המניין החוקי האמור, רשאים ראש הממשלה ושר הביטחון לקבל את ההחלטה במניין חוקי מצומצם יותר.
בדברי ההסבר נכתב: "בחודש יוני 2016 מינה ראש הממשלה ועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני (הקבינט), בראשותו של האלוף במיל' יעקב עמידרור. הוועדה התבקשה לגבש המלצות בנוגע להכשרת שרי קבינט חדשים, מידע לשרי הקבינט, הכנת השרים לישיבות הקבינט ודרכי פעילות הקבינט . המלצות הוועדה הוגשו לראש הממשלה בחודש דצמבר 2016 . דוח הוועדה כלל שורת המלצות שנועדו לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות על ידי הקבינט בסוגיות הביטחון הלאומי ויחסי החוץ של מדינת ישראל, באמצעות מיסוד תהליכים והטמעת כלים לייעול פעילותו . בין השאר עסק הדוח בנושא של "הכרזת מלחמה", ובמסגרתו הומלץ כי הממשלה תקבל החלטה המבהירה את סמכות הקבינט בקשר לאישור פעולות צבאיות לפי סעיף 40 לחוק היסוד. בדוח צוין, כי "הסמכת הקבינט בנושא זה חשובה לצורך ייעול תהליכי קבלת ההחלטות, שימור סודיות טרם תחילת המערכה וקביעת מסגרת מוסמכת אך מצומצמת, ככל האפשר, של שותפי סוד"
יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר הדגיש כי אין קשר ישיר בין ההצעה לבין המתיחות הביטחונית שנוצרה ביממה האחרונה, והסביר: "כשמסתכלים על המציאות בשנים האחרונות ולא חשוב אם צפונה או דרומה, אנחנו בונים את יכולת ההרתעה בצורה מושכלת. הצעת החוק הזו נועדה לתת מענה סגור וחלוט לגבי איך מדינה תקינה רוצה לעבוד על פי חוק. בלי גמישות אין יכולת אמיתית לתפקד".