במאמר נלהב תחת הכותרת "נותן את הקול שלי לאריה דרעי", כותב יריב בן-אליעזר באתר האינטרנט של מעריב, כי "כוכבו של אריה דרעי דרך עוד בצעירותו והוא הפגין מנהיגות פוליטית, רגישות חברתית ותבונה מדינית".
ובן אליעזר ממשיך ומציין כי "עוד כשהיה דרעי אסיר, נהגתי לשאול את תלמידי מי נראה בעיניהם בעל התכונות הטובות ביותר למנהיגות לאומית: נתניהו, ברק או דרעי. מדי שנה, חזרה התוצאה: אריה דרעי במקום הראשון".
שימו לב לסיפא של הפסקה הבאה: "כסוציולוג וכאיש תקשורת פוליטית, אני עוקב אחרי אריה דרעי במשך שנים רבות. נראה לי שבשעה קשה למדינה, בה מנהיגינו מתחפרים בעמדות ומפגינים אטימות חברתית, הגיע הזמן למנהיג חדש – ישן, בן לעולים יוצאי המזרח, שמשלב באישיותו את הזיקה למסורת היהודית, מפגין רגישות חברתית, מתמצא היטב בנבכי הפוליטיקה ומגלה תבונה ופשרנות מדינית".
והנה ההבטחה של יריב בן-אליעזר, מזל שההצבעה בקלפי חשאית, זו ההבטחה: "כאמור, בעיני אריה דרעי הוא תלמיד חכם, הן בתורת ישראל והן בחוכמה מדינית ופוליטית. אם יחליט אריה דרעי לממש את הפוטנציאל הגלום בו – אני מבטיח לו את קולי ותמיכתי".
כזכור, אנשי תקשורת נוספים התגייסו למענו של דרעי. כפי שפרסמנו רק לאחרונה ב'כיכר'. מסתבר שבימין עוקבים בדאגה אחר המומנטום ולא יודעים כיצד להגיב. מחד, מדובר בנציג חרדי, ספרדי שאין ספק שנרדף בשל מאפייניו אלו, כך שההזדהות איתו הינה טבעית. מאידך, לא גולדפרב היה זה שאפשר ל'הסכם אוסלו' אותו מכנים בימין 'פשע אוסלו' לעבור באמצעות המיצ'ובישי, כי אם דרעי ואצבעותיה של תנועת ש"ס בהנהגתו.
היחיד שהסכים להתייחס לנושא לציטוט היה חה"כ מיכאל בן-ארי. הנה מה שאומר ל'כיכר', הח"כ בן-ארי מ'האיחוד הלאומי': "הקלון של דרעי זה לא אם הוא גנב או לא, זה החטא של אוסלו, ועל כתפיו רובצת האחריות לאסון שפקד אלפי יהודים מאז".
וכאן זה לא נגמר, בן ארי מזכיר למי ששכח, מי הם חבריו של דרעי, רמון ואחרים, ועל כך הוא אומר: "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה. מי שחברו הטוב הוא רמון שנהג בשחצנות, בנהנתנות, מספר על עצמו למעשה את הכל".
ובקשר להבטחתו של בן אליעזר כי יצביע ויתמוך בדרעי, אם זה יבחר להקים תנועה חדשה, אומר בן-ארי: "מדובר בשקר גמור, השמאלניים האלה לא יצביעו עבורו, הם רק ינצלו אותו לגזילת דעתם של מצביעים ספרדיים תמימים שיצביעו דרעי ויקבלו עוד שמאלן בכנסת. הם ישתמשו בו לשנות את המפה הפוליטית".
אתה חושב שהוא ישנה את המפה הפוליטית?
"לא. ממש לא חושב כך. אדרבה, שירוץ ונראה מה הוא שווה באמת. אני לא חושב שהציבור תמים. הוא שווה אולי בתקשורת. אלי ישי עושה עבודה שקטה וצנועה בלי רהבתנות ובלי תקשורת והציבור לא טיפש. אני בכל מקרה לא מצביע ש"ס. אבל לא נראה לי שכניסתו של דרעי לפוליטיקה תשנה משהו. אם כן, ברור שזו תהיה גניבת דעת הציבור".
למה אתה לא חושב שהשמאל יצביע עבורו?
"רק אם הוא יוריד את הכיפה ואת הזקן ויהפוך להיות אחד משלהם, אולי, אולי הם יתמכו בו. אבל אז מה יש להם לתמוך בו, הוא כבר לא דרעי".
לסיכום מבקש בן-ארי להבהיר, הביקורת אינה אישית על דרעי האיש, אלא על המעשים שעשה ועל השקפתו המדינית שכבר המיטה על עם ישראל את אסון אוסלו והשלכותיו.
בכירים בימין הסכימו לומר שלא לציטוט כי חיבוק הדוב שהשמאל מעניק לדרעי, רק מרחיק אותו מקהל היעד הפוטנציאלי שלו, מה שמבטיח שתנועת ש"ס יכולה להישאר רגועה והימין בישראל לא ייפגע משמעותית מתנועתו החדשה של האריה מהר-נוף.