שנים רבות עמדו בכירי אנשי הימין והביטו כיצד מחוקקי השמאל, מרוקנים את קופת המדינה כדי להנציח את אישי השמאל הבולטים. והם עשו זאת בחקיקה ראשית, שלא רק הבטיחה כסף לייסוד מרכזי הנצחה לאישים שהשמאל חפץ בייקרם, אלא גם עיגנו את המשך התיפעול של המוסדות שהוקמו מכספי התקציב השוטף.
מנגד עמדו בכירי הימין ולא יכלו כמעט לעשות דבר. השמאל שלט שלטון ללא מיצרים בועדת השרים לענייני חקיקה ובכנסת וכך עברו חקיקות ההנצחה של המרכז להנצחת רבין, ו"יד יצחק בן צבי", מרכז זלמן שזר, ומרכז לוי אשכול, צריף בן גוריון והר הרצל עם המוזיאון שלידו, יד טבנקין ועוד ועוד.
רק מרכז אחד המייצג דמות ימנית בפקטרום הפוליטי עלה על המפה והוא מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים. "מחטף מוצלח לרגע", הגדירו את המעשה.
השמאל הישראלי והחילונים, מאז ומעולם שכתבו את ההיסטוריה באופן שגם הספרים, גם המחקרים וגם הנצחת המורשת של האישים השונים, שמה את הדגש רק על פועלם של אנשי השמאל והחילונים. הדתיים והימניים – יוק.
עתה, בדיוק שנה אחרי הבחירות לכנסת שהעלו את הימין לשלטון ובססו אותו היטב יחד עם הסיכות החרדיות וחלק מן הדתיות, מגיעה ההתעוררות והתקווה לשינוי גם בתחום זה.
השבוע הגיש חבר הכנסת דוד רותם מ"ישראל ביתנו" הצעת חוק להקמת מרכז הנצחה למורשתו של האלוף רחבעם זאבי, גנדי, הי"ד שנרצח בידי מחבלים והיום בא ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי והוסיף הצעה משלו להנצחת זכרו של הרב הראשי הראשון הגראי"ה קוק זצ"ל. השניים לקחו חוקים ישנים ושינו בהם רק מעט מאד. על בסיס החוק להקמת מרכז רבים נבנתה ההצעה להנצחת גנדי ועל בסיס חוק הרצל נבנתה הצעתו של אריאל להקמת מרכז ההנצחה של הרב קוק.
הפעם, הסיכויים שההצעות יעברו גבוהים מאד. אם לא יופיעו לפתע יפי הנפש המצויים בתום החברה הימנית – דתית, ויכשילו את עצמו. וככל הידוע שתי ההצעות האלו אינם האחרונות. בקנה של החקיקה הדתית ימנית עוד הצעות ל"סגירת פערים".
הכנסת כבר אישרה אמש את הנחת חוק הנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק לקריאה ראשונה. את החוק הגיש כאמור ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ביחד עם חברי הכנסת זאב אלקין וציפי חוטובלי (הליכוד), אורי אורבך (המפד"ל) ודוד רותם (ישראל ביתנו), והיא מהווה חלק מפעילויות חברי הכנסת לכבוד שנת ה-75 לפטירת הרב.
הצעת החוק, שנוסחה ע"י חבר הכנסת לשעבר ניסן סלומיאנסקי ומבוססת על החוק להנצחת הרצל, נועדה לקרב את הנוער והציבור בכללותו לערכי הדת היהודית כחלק מתהליך הקניית המורשת היהודית-ישראלית והנצחת זכרם ומורשתם של גדולי האומה, נאמר בבסיס ההסבר לחוק המוצע.
לדברי החוק, הרב קוק אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכים לכלל עם ישראל והעם כולו ראוי שייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקת ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרב קוק.
במישור המעשי, החוק מציע לקיים יום הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו יקוימו פעילויות חינוכיות-ערכיות במוסדות המדינה, בצה"ל ובבתי הספר. בנוסף יינתנו מלגות לתלמידים ותמיכה במוסדות ציבור הפועלים להפצת תורתו של הרב. על פעילויות אלו תפקח מועצה ציבורית שתורכב מנציגי הרבנות והממשל.