בחז"ל נאמר שגם אהבה וגם שנאה "מקלקלים את השורה", כלומר שהם גורמים לאדם לנהוג באופן יוצא דופן. התבוננות ביחס לראש הממשלה בנימין נתניהו משני צידי המתרס, ממחישים היטב את דברי חז"ל הללו. רבים ממתנגדיו של נתניהו פיתחו כלפיו איבה אישית, ונראה שהם רואים בו את התגלמות הרוע שבעולם. מנגד תומכיו של נתניהו מגלים כלפיו הערכה והערצה, ונדמה שהם אינם מסוגלים להבחין בחסרונותיו ובמגבלותיו.
היות ואינני רואה את עצמי לא משונאיו ולא מאוהביו, אני מבקש להציג את נקודת הראות שלי.
נתניהו מציג את מדינת ישראל תחת מנהיגותו במצב כלכלי ביטחוני ומדיני מזהיר, ויתכן שבמידה רבה הצדק אתו. בשל כך, הוא תולה את כל ההתנגדות כלפיו בשמאל ובתקשורת, שלדבריו רודפים אותו ומעלילים עליו עלילות שווא, רק בכדי להביא להחלפת השלטון בישראל.
בתמונת המציאות שמציג נתניהו, חסרות לי שתי נקודות חשובות:
1. למיטב זיכרוני, נתניהו איננו מתייחס לשסעים החברתיים העמוקים בחברה הישראלית, הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית הוא חריף מאוד, וגילויי השנאה מימין לשמאל אינם פחותים מאותם גילויים משמאל לימין והדבר נכון על קבוצות נוספות בחברה הישראלית, כדוגמת חרדים, מתנחלים, ערבים, אתיופים ועוד.
2. העוינות כלפי נתניהו איננה רק נחלת אנשי שמאל ותקשורת, ניתן למצוא חוסר נחת כלפיו בקרב אנשים רבים וטובים בחברה הישראלית שאינם נכללים בשתי הקטגוריות הללו.
נתניהו הוא ללא ספק הפוליטיקאי המשופשף ביותר בפוליטיקה הישראלית, הוא מתכנן הרבה צעדים קדימה כשיריביו מבית ומחוץ אינם מצליחים להבין את צעדיו עד שהם מגלים פעם אחר פעם את תבוסתם. הוא מצליח להשתמש בעוינות כלפיהם באופן גאוני, על מנת ללכד סביבו את תומכיו בכל זמן ובכל מצב.
האם מעבר לכלכלה, לביטחון ולמדיניות החוץ, אין מחובתו של מנהיג לדאוג גם ללכידות החברתית של העם והמדינה?
האם בכל התחומים הוא יודע לנהל את הדברים באופן המוצלח ביותר, ורק בתחום של הלכידות החברתית אין לו ברירה חוץ מללבות את האש בהוספת שמן למדורה?
נדמה שנתניהו איננו מנסה כלל להבין את שורשי השנאה והעוינות כלפיהם, הוא איננו שואל את עצמו מדוע העוינות כלפיו באופן אישי היא כה חריפה, הוא מסתפק בטענה שאלו הם אנשי שמאל שמאמינים בדרך שונה או סתם אנשים שמקנאים בהצלחתו. הוא איננו מנסה להבין את דאגותיהם וחששותיהם, הוא איננו דואג להפחית את שנאתם את עוינותם ואת פחדיהם ממנו ומדרכו, מבחינתו הדבר רק משרת אותו וככל הנראה הוא גם צודק.
אינני חושב שהבעיה שלנו עם נתניהו נודעת לעבירות פליליות כאלו ואחרות, גם אם יש ממש בחשדות ובחקירות כנגדו, הרי לצערנו ידענו עוד ראשי ממשלות עם חשדות וחקירות בחשדות כאלו או אפילו חמורים יותר. אין בכוונתי להמעיט מחשיבות הנושא, אבל נדמה שאלו התובעים את התפטרותו בשל כך בסך הכול מצאו עילה למה שהם רוצים מסיבות אחרות לחלוטין.
לדעתי, עלינו לדרוש מראש הממשלה דבר אחד בלבד, ליטול על עצמו את התפקיד החשוב ביותר, לדאוג ללכידות החברתית במדינה ובעם שהוא מופקד עליהם. עליו להצטרף למהלך שמוביל נשיא המדינה ראובן ריבלין של חיזוק המכנה המשותף בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עליו לזכור שהוא איננו ראש הממשלה של אנשי הימין בלבד, הוא ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל. גם אם הוא נרדף לדעתו על לא עוול בכפו, הפתרון איננו נמצא בהרחבת שיח השנאה, שגם בלעדיו הגיע לממדים מדאיגים מאוד.