ישראל דורגה כמעצמה השמינית בחוזקה בעולם במגזין "אמריקן אינטרסט". כן, שמינית. לפני הרבה מדינות מערביות שגדולות ממנה באוכלוסייה ובשטח. בגלל המעמד הכלכלי, היכולות הצבאיות והטכנולוגיות, והפיתוחים בתחומים רבים. ולא מדובר במגזין שולי, או במאמר היתולי. זהו מאמר מנומק ומוסבר היטב, אשר מציג מציאות אשר בארץ התקשורת מעדיפה שלא להציג. גם השמאל בארץ מעדיף ללגלג על מדיניות החוץ של הממשלה, בלי שים לב למציאות.
המלגלגים על המדיניות הם בדיוק האנשים שהיו בוחרים אובמה או בוז'י, הם מלגלגים בדיוק בגלל שהם פשוט לא מבינים את המציאות. הם יודעים לצטט עיתונים פופולריים ותפיסות "מקובלות", אך אין להם התממשקות עם המציאות. אלה בדיוק אותם אנשים שלגלגו כאשר נתניהו יצא למסע באפריקה, ומבחינתם הודו היא רק ארץ של פרות. כי בראש ובראשונה הדירוג הזה משקף את הדברים האמתיים, את הפוליטיקה והדיפלומטיה האמתית שלא מתחילה בכותרות העיתונים. הדירוג הזה הוא פשוט מדהים, אין מילה אחרת.
ולא בגלל המדינות שאותן עקפנו, למרות שזה מטורף לחשוב שעקפנו מדינות כמו אנגליה וצרפת. אלא בגלל הנתונים והסיבות שהובילו לדירוג הזה. ישראל הצליחה להגיע למצב, שיש לה מה לתרום כמעט לכל מדינה בגלובוס. אם זה בהמצאות בתחומי המים והחקלאות תרופות והייטק, ואם זה בייצוא מוצרים רלוונטיים בתחומים הללו, ולאחרונה גם בייצוא של גז.
חוץ מארצות הברית אין עוד אף מדינה, אפילו מבין המעצמות, שיש לה היקפים כאלה של תחומים שבהם היא מהווה פקטור משמעותי. משמעותי עד כדי שינוי של ההתנהלות באותן מדינות כלפי ישראל בגלל הרצון ליהנות ממה שישראל מציעה.
נתניהו באפריקה. דיפלומטיה מתוחכמת (צילום: עומר מירון, קובי גדעון - לע"מ)
מדינת ישראל מנהלת דיפלומטיה מתוחכמת ומתוכננת בשנים האחרונות, והצליחה למרות נשיא אמריקני עויין ביותר בעידן הנוכחי, ליצור ערוצי תקשורת ומדינות המחפשות את עזרתה של ישראל במאבקים העולמיים מכל הסוגים.
החל ממדינות כמו מצרים וערב הסעודית שרואות בישראל בת ברית במלחמה נגד התחזקותה של איראן, ועד רוסיה שחיפשה את קרבתה של ישראל בשביל עזרה פוליטית בעולם המערבי. ההשפעה של ישראל בכל מה שאיננו עניין ישראל והפלסטינים היא אדירה.
גם ההתפתחויות העולמיות הובילו לזה שישראל, שתמיד הייתה סמל למאבק בטרור, הפכה להיות מוקד עלייה לרגל כדי ללמוד כיצד להתמודד עם טרור. מדינות שמעוניינות לקבל אפילו חלק קטן מהמידע המודיעני שיש לישראל, שהוא ככל הנראה המקיף והאיכותי ביותר בעולם כולו.
ישראל היא הילד החרוץ שכל הכיתה בונה על הסיכומים שלו, וכולם רוצים ללמוד איתו למבחנים.
המצב הזה הוא לא לגמרי חדש, והוא לא רק בזכות נתניהו, אבל אם אנשים שואלים מה נתניהו עשה כאן מאז 2009, התשובה היא שהוא התמקד בעיקר בבניית המעמד הדיפלומטי והקשרים מכל הסוגים מול העולם.
נתניהו כבר שנים טוען שהתשובה האמתית של ישראל לעניין הפלסטיני, הוא חיזוק מעמדה העולמי ובניית העוצמה שלה. כי ברגע שהעולם יצטרך את ישראל, כל ההתנהלות תהיה שונה לגמרי. הבעיה הפלסטינית לא תיפתר אומנם, אבל ישראל תהיה חפשיה לבחור את הצעד הנכון עבורה בלי הצורך להתמודד עם לחצים. והוא אכן עשה את זה בגדול. כבר שנים שהמצב משתפר באיטיות. ומאמר זה הוא רק ההתחלה של ההכרה במציאות שנוצרה בפועל.
אבל הילד החרוץ מתמודד עם בעיה. והבעיה היא שלמרות שכולם צריכים אותו ומתחנפים אליו באופן פרטי, הוא עדיין לא מצליח לממש את זה ברמה החברתית. כי בחברה הוא עדיין לא נחשב קול. זה בדיוק מה שקורה באו"ם עם ההחלטות האנטי ישראליות. בפומבי, המדינות עדיין מתכחשות לקשר עם ישראל ולקשרים המיוחדים אתה. לכן, נתניהו הגיע למסקנה שהגיע הזמן לעבור למוד התקפי. הגיע הזמן להפסיק לאפשר למדינות את דו הפרצופיות הזו. מי שלא תהיה מוכנה לשנות את התנהגותה בפומבי, גם בהסתר לא יהיו יחסים.
מי שלא חבר שלנו מול כולם, גם לא יקבל את הסיכומים ולא נלמד איתו למבחנים. נגמר עידן הצביעות. הגיע הזמן לממש את המעמד הצבאי והדיפלומטי שמדינת ישראל הגיעה אליו, וכעת אפשר גם לעשות זאת. וטראמפ זה הבונוס.