הנשיא ריבלין מציג: הצעדים שישראל צריכה לעשות בדרך לשלום

במאמר טוען ריבלין, כי כעת אין פתרון מעשי לסכסוך הישראלי - פלסטיני ואין כל תהליך מדיני, אך זה גורם להזנחת הווה. לדבריו, "ישראל חייבת לנקוט צעדים כדי לשפר את המצב, ללא תלות בוויכוח הגיאופוליטי-טריטוריאלי, אלה צעדים שכל אדם הגיוני מבין שמשרתים גם את האינטרסים המוסריים וגם האינטרסים המעשיים של ישראל. מבלי לפתור את השאלה אם לישראל היום יש או אין פרטנר פלסטיני לשלום".

"אפילו בירושלים, שרבים רואים בה האתגר הדיפלומטי הגדול ביותר להסכם שלום, יש הרבה מה לעשות. ראוי להבין שהימין הישראלי מתעלם זה זמן רב ממזרח העיר מפאת חילוקי דעות פוליטיים-פנימיים, בעוד השמאל גם הוא הזניח את ההשקעה והצורך בתשתיות עבור 300 אלף הפלסטינים המתגוררים באזור, וזאת כחלק מאידיאולוגיה של היפרדות מדינית מהפלסטינים.

"כך, בדיון על העתיד, הזנחנו את ההתמודדות עם חלקיה המזרחיים של ירושלים בהווה – ולכן, פשוטו כמשמעו, הפקרנו את הביטחון של תושביה היהודים של האזור ואת רווחתם של הערבים. האם מישהו חושב שההתמודדות עם הביוב, הכבישים, בתי הספר והמרכזים הרפואיים במזרח ירושלים צריכה או יכולה להמתין עד לסיום הסכסוך? האם יש מישהו שחושב שההשלכות של הפערים הכלכליים בעיר ייעצרו בגבולות הפוליטיים, הן הממשיים והן הדמיוניים? בקירות בטון או בגדרות? שכתוצאה מכך יהיה הסכם על ריבונות?", כך לדברי ריבלין.

הוא הוסיף כי לא האמון צריך להיבנות גם בצעדים מצד הפלסטינים: "ברור שהפלסטינים חייבים להפסיק את ההסתה ואת האלימות נגד ישראל, הם חייבים לסיים את ההתנגדות לקיום של ישראל".

הוא פנה למורים והורים פלסטינים וקרא להם להשריש בדור הצעיר את רצון החיים על פני הרצון להרוג ולהיהרג וכתב כי גם אם לא נוכל להוריש שלום לילדנו, עלינו להוריש להם לפחות אמון בין הצדדים.