מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המאפשרת לשלוח למאסר את מיידי האבנים לתקופה של שלוש שנים. "לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע אחרת מטעמים מיוחדים שירשמו, בנוסף, לא יהיה ניתן להמיר את כל המאסר בפועל למאסר על תנאי אלא מטעמים מיוחדים" נאמר בהצעה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "על רקע התפשטותה של תופעת יידוי האבנים בתקופה האחרונה, והסיכונים הרבים הכרוכים בה לגוף ולרכוש, מוצע לערוך תיקונים שעיקרם בהחמרת הענישה נגד מיידי האבנים לעבר כלי רכב בנסיעה ולעבר הולכי רגל, על דרך של קביעת הוראת שעה בחוק העונשין".
"יודגש, כי קביעת עונשי מינימום היא חריג יוצא דופן בחקיקת העונשין. עם זאת, חריגות התופעה, ייחודיותה וממדיה שהלכו והתרחבו בעת האחרונה, מצדיקות, באופן חריג, את קביעתם של עונשי מינימום במקרה זה כהוראת שעה."
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי, איש 'הבית היהודי' הציג את הצעת החוק ואמר: "העונש על יידוי אבנים רחוק מלהיות כזה שמשקף את ההשלכות ואת הקטל שהן גורמות. הגדרת עונש מינימום היא צעד מתבקש והכרחי כדי ליצור הרתעה ולעקור את היסוד שמאחורי ההנחה 'זו היא רק אבן'.
"זריקת אבן היא ניסיון לרצח וראוי כי לפחות יהיה עונש מינימום. כמו כן, קטין שהורשע ויושב בכלא, לא יהיו הוריו זכאים להטבות בגין אותו הילד המורשע. ההטבות שישללו הן התוספות בגינו בקצבאות הביטוח לאומי, הבטחת הכנסה וכדומה. השלילה תהיה מוגבלת לפרק הזמן שהקטין בכלא, אז מסופקים צרכיו הבסיסיים על ידי בית הסוהר של מדינת ישראל ואין הצדקה למימונו הכפול על ידי המדינה".
ח"כ ג'מאל זחאלקה שמטבע הדברים התנגד להצעה אמר: "אי אפשר לכבות דליקה עם בנזין והחקיקה הנוכחית היא בבחינת בנזין על האש. אין היגיון בהענשת אב שבנו זרק אבן ולא פגע, לעומת אביו של ילד שבבית הספר דקר את חברו אשר לא יוענש".
בעד הצעת החוק הצביעו 51 חברי וכנסת ונגד הצביעו 17.