הניצחון במבצע בעזה יהיה בהסכמה שלנו לכל דרישות החמאס. מהלך כזה, המתפרש במבט ראשון ככניעה מוחלטת, יטרוף את הקלפים הצבאיים, מדיניים ופוליטיים של החמאס, ויקנה לנו את אחד הניצחונות הדיפלומטיים המזהירים.
זה הפתרון השורשי, היחיד הריאלי להפסקת התוקפנות מעזה לתמיד. למהלך כזה יהיו רק מנצחים.
הכוונה היא זו: להכריז באופן חד-צדדי על הפסקת אש מיידית תוך נסיגה מכל שטחי עזה. להודיע שטעינו בכך שהטלנו מצור ימי וכלכלי על עזה ולכן מעתה ואילך כל הסגרים מבוטלים, המעברים נפתחים ועזה הופכת חופשית לנפשה. זו תהיה ההתנתקות הטוטאלית הראויה מעזה.
בכך יושב כבודם האבוד של תושבי עזה, דבר שישיל מהם כל מוטיבציה להילחם בנו. השבת כבודה האבוד של עזה, היא בעיקר לטובתנו. כי השלום עם עמי ערב הושג אך ורק לאחר שכבודם הלאומי הושב להם. כך היה בעקבות מלחמת יום כיפור, באמצעותה השיבו מצרים וסוריה את כבודם האבוד. זה מה שאיפשר את השלום.
חשיבה אסטרטגית זו, מחוץ למסגרות החשיבה המקובעות, תהיה בבחינת מפץ מדיני ופוליטי בהקשרים רחבים אחרים. אומות העולם כולן ישבחו את המהלך. הקשרים הכלכליים והמדיניים איתן יתחזקו. יתאפשר חידוש הקשרים המלאים עם טורקיה, קטאר והליגה הערבית ומדינות רבות נספות, שאחיזתנו בעזה הייתה לדידן חלון ראווה של הכיבוש הישראלי.
לתושבי עזה שייפתח בפניהם אופק כלכלי ופוליטי חדש, לא תעמוד כל הצדקה פוליטית או מוסרית לתקוף את ישראל. במצב החדש, יהיה להם גם הרבה מאוד מה להפסיד. בכל מקרה שהניסיון לא יעלה יפה, הוא הפיך.
מבחינתנו מהלך זה יפתח מרחבים חדשים, לא רק מדיניים גם כלכליים, והוא גם יקרב אותנו להסכם שלום עם הפלסטינים ועם כל המרחב הערבי. הניצחון במבצע צוק איתן תלוי בנכונותנו להפסיד בו. באופן פרדוקסלי, ייתכן שדווקא מבצע קשה זה יוביל אותנו אל האור שבקצה המנהרות.