ככל שחולפים הימים הולכים ומתבררים ממדי מעורבותו של ראש הממשלה נתניהו לטובת מאיר שטרית עד הרגע האחרון – רגע ההצבעה בסיבוב השני.
ברגע שנודע לבכירים בליכוד כי נתניהו שיגר את יו"ר הקואליציה ח"כ לוין לעשות נפשות למאיר שטרית בסיעות החרדיות ובתוככי הליכוד לפני ההצבעה בסיבוב השני, החלה התקוממות בסיעה.
מנהלת הסיעה עליזה בראשי התקשרה באקסטזה ללשכת ראש הממשלה וצרחה על גורמים שם כי הם קוברים את הליכוד.
כשהדברים הגיעו למנהלת הסיעה של הליכוד הגב' בראשי, היא הקימה קול זעקה בלשכת ראש הממשלה. "אתם איבדתם פרופורציות", אמרה למי שאמרה בלשכה הראשונה. "איך אתם לא מתביישים לפעול כך בגלוי. בגללכם הליכוד יימחק בבחירות הבאות. זהו תחילת הסוף של הליכוד", אמרה.
אחד מיועצי נתניהו הציע לקראת הסיבוב השני לקיים ישיבת סיעה מזורזת שבה תוכרז רשמית תמיכה בריבלין. לא חלילה כדי לתמוך בריבלין אלא כדי להציל את נתניהו מפני הצעקניים בגושי ההתיישבויות ביו"ש שלא היו סולחים לו אם מאיר שטרית היה נבחר על פניו של ריבלין.
אלא שמתברר כי מי שטרפדה את היוזמה היא שרה נתניהו. אלא שאז הושמעה דפיקה על השולחן במשפחת נתניהו והיוזמה התאיידה באותה מהירות שהיא הגיחה לעולם.
בעד להקראת התוצאות נדמה היה כי ריבלין כבר השלים עם ההפסד. ההצבעה השניה החלה. מזווית עיניו מבחין ריבלין בנתניהו מסתודד עם איווט. איווט ליברמן כבר הצביע. נתניהו טרם. ריבלין רואה כיצד מבצע הצליבה יוצא לדרך ואין לאל ידו לעשות מאומה. בתום ההצבעהשטרית התיישב לצידו של ריבלין. "אתה ניצחת", אומר ריבלין לשטרית. שטרית: "אם אני ניצחתי בית הנשיא שלך כמו שלי. ואני מקווה שאם אתה תנצח זה יהיה ההפך". ריבלין לא הרפה: "מאיר,אתה כבוד הנשיא". שטרית: "קולות סופרים ביציאה מהקלפי ולא בכניסה".
חצי שעה לאחר מכן נרשם המהפך. הגוש החרדי, לצד כמה קולות חדשים במפלגת העבודה ובישראל ביתנו, סיפקו לריבלין את הסחורה. ריבלין ישב בחדרו בעת הקראת התוצאות ולא האמין למשמע אוזניו. פרצי השמחה היו בלתי נתפסים. זה לא פשוט לנצח ראש ממשלה. זה הרבה יותר מורכב לנצח קואליציית אחדות שכזו.
מי שהשתמש בריבלין כדי לגלות עצמאות מול נתניהו, הוא שר הפנים גדעון סער אולם לריבלין הוא סיפר כי המצפון שלו לא מניח לו על ששכנע אותו לפני שבע שנים להסיר מועמדות מול פרס לקראת הסיבוב השני. אבל מה אכפת לריבלין, כשהבולדוזר הכי חזק בליכוד רוצה לעזור לך אתה לא שואל שאלות.
הברית השקטה יותר והמתוחזקת יותר במערכת הפוליטית הנוכחית, היא הברית בין לפיד לליברמן. השניים מעוניינים לשלוט בנתניהו שלטון ללא מצרים. זה יכול לקרות רק כשהם יחזיקו בבנק קולות המאיים על שלטונו ויציב בפניו ממשלה אלטרנטיבית. ולשפת המספרים: סיעות ישראל ביתנו, יש עתיד, התנועה, העבודה, קדימה ומרצ (כן, ליברמן יתפשר על מרצ כל עוד לא מדובר בסיעות ערביות), מציגות 59 אצבעות.
כעת לא נותר לנו אלא לחשוב מדוע ליברמן עמל כל כך קשה לרפד את כרמל שאמה שנקלט זה עתה לכנסת תחת רובי ריבלין בתפקידשגריר ישראל ל-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה. ברגע ששאמה זז לחו"ל נכנס אחריו איש ישראל ביתנו אלכס מילר. החשבון הראשוני מוביל לתוצאה המוכרת העשויה להרגיז את נתניהו: היא שומטת מהליכוד את תואר הסיעה הגדולה בכנסת והופכת אותה לזהה מספרית ל'יש עתיד'. החישוב השני עמוק בהרבה: גוש ליברמן-לפיד-העבודה ושות' יציג את ספרת ה-60 המיוחלת.
גם אם התרחיש הזה לא יראה אור, וסביר להניח שהוא לא יראה אור, הוא מדיר שינה מנתניהו בשל הכח הפוטנציאלי שמחזיק הגוש התיאורטי הזה בידיו. נתניהו מביט באלטרנטיבה שנותרה מימין ואינו מוצא מאום. החרדים לא ייכנסו איתו לשום ספינה פוליטית, והוא עצמו לא מסוגל להכיל את נפתלי בנט בשום דבר ועניין.
במשוואה הזו נכנס גדעון סער. סער מאמין שהוא מסוגל לאחד את השורות במוקדם או במאוחר. הוא יודע שזה לא יקרה עם נתניהו וליברמן, אך הוא מייחל לימים אחרים. החרדים ספקניים. אולם לנוכח התקרבות בוז'י הרצוג ללבני והתגבשותו של גוש המרכז-שמאל מחדש, אין להם הרבה אופציות.
הכותב הוא הפרשן הפוליטי של 'המבשר'