במכתב חריף ששיגר אמש ח"כ משה גפני אל היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין, מבקש גפני מויינשטיין להימנע מכל התערבות בהליכיה של הכנסת.
כזכור, ויינשטיין פנה השבוע במכתב חריג לראש הממשלה ולשר הביטחון ודרש להאיץ את הליכי החקיקה המונחים על שולחנה של הכנסת בסוגיית מעמדם של תלמידי הישיבות.
במכתבו ליועץ כותב גפני: "אילו מכתבך היה נשלח לסטודנטים למשפטים ברחבי הארץ או לתלמידים היודעים מעט אזרחות, והם היו מתבקשים לזהות את שיטת המשטר אליה מתייחס מכתבך, נדמה לי שרובם ככולם היו מתלבטים האם מכתבך מתאר דיקטטורה חדשה".
גפני מוסיף וכותב "אני, כידוע לך, את השכלתי בשיטות משטר ובאזרחות טובה רכשתי במשך 25 שנות כהונתי בכנסת ישראל בלבד. אף על פי כן, אנסה להלן להסביר לך מדוע הם היו עונים כך".
במכתבו מגולל ח"כ גפני מכלול שלם של הוכחות וטענות כנגד מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה וכותב כי "על מנת שלא לחטוא לאמת, חזרתי וקראתי את מכתבך ובמלים אחרות לדבריך: במדינת ישראל של שנת 2013 עת הוקמה הכנסת ה- 19 נוצרה גם שיטת משטר חדשה שבה מליאת הכנסת על כל ועדותיה, הקבועות, המשותפות והמיוחדות, משמשת אך ורק פלטפורמה לחקיקתה של הממשלה".
"ממכתבך עולה כי תפקידה של כנסת זו הוא לקדש את אשר מחוקקת הממשלה; הממשלה, לעומת זאת, מחליטה כיצד לחוקק לפי פרשנותם של יועציה את התנהגותו של בית המשפט העליון או לפי רצונו הנחרץ של מאן דהוא באותה ממשלה. להווי ידוע כי אין זה מתפקידה של הממשלה לחוקק. מעולם לא היה זה תפקידה. מן הראוי להזכיר לך ולנמעני מכתבך שבמערכת האיזונים והבלמים הקיימת בדמוקרטיה הישראלית, המחוקקת היא הכנסת. זהו תפקידה. על מנת לחוקק, על הכנסת לקיים דיונים. לא רק שאין זה מתפקידו של היועץ המשפטי לממשלה לאיים על הכנסת כי עליה לעבוד באינטנסיביות כדי שיהיה לו מה לדווח לבית המשפט העליון; אלא שתפקידה של הכנסת לבחון כל אות וכל תג בהצעת החוק הממשלתית. הכנסת אינה חותמת גומי לעבודתה של הממשלה. תפקידה של הכנסת לפקח, לבקר, להקשיב לציבור, לשמוע את דעתו, לאמץ אותה ולבסוף לקבוע את ההסדר הנראה לה".
"אוי לה לממשלה, אשר לאחר שישבה חודשים ארוכים על המדוכה, העלתה בחכתה הצעת חוק, והיא מצפה מהכנסת שתבלע אותה כדג בשתיקה ובשקיקה. בוודאי שאין לנהוג כך ביחס להצעת החוק נשוא מכתבך. במשך חודשים ארוכים נהגה הממשלה בעצלתיים עם הכנתה, ולפתע עם הגעתה של הכנסת לפגרה, מיהרה הממשלה, ביומה האחרון של המליאה, להביאה. לא ברור האם הממשלה הונעה להביאה בשל הפחד מנזיפותיו של בית המשפט העליון על התנהלותה או מאיומיו של מאן דהוא להפילה".
לסיום כותב גפני, "אולי מאן דהוא סבור שהצלחתו בעיקומם של חלק מהליכי חקיקה במושב הקיץ בכנסת ה- 19 על ידי הממשלה הם הדרך הפשוטה לחקיקה. אולי מאן דהוא התרגל כי התקציב שמשרדו הכין או חוק ההסדרים שהוא הביא בפני הכנסת, אכן נבלע על ידה בכניעה. אך אין זה מדרכה של הכנסת, ולא ניתן עוד להשתיק את קולה. מכל מקום, אין ספק בלבי, שליועץ המשפטי לממשלה אסור לתת יד לפגיעה כה חמורה בהליכי החקיקה. לפיכך, אודה לך כי תימנע מכל התערבות בהליכיה של הכנסת והיא תדע לבצע את מלאכתה נאמנה".