בועדה לביטחון לאומי, נערך מוקדם יותר היום (שני) דיון מרתק בנושא משפחות הפשע בישראל ודרכי ההתמודדות עמן, עם ראש אח"מ במשטרה, שהגיע לדיון בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה לקריאה שנייה ושלישית.
ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף מודיעין וחקירות (אח"מ) במשטרת ישראל אמר: "כאשר בונים תיק נגד ארגוני פשיעה צריך לפרק אותו כי בתי המשפט לא בנויים להשבית את עבודתם לאורך שנים. אין מספיק פרקליטים ואין בתי משפט המתמחים בארגוני פשיעה. אחת ההצעות להקים בתי משפט לארגוני פשיעה".
בהתייחס לנושא מניעת השימוש בכלים הטכנולוגיים אמר: "אנו שנתיים וחצי בלי כלים כאלה. בלעדיהם קשה לי למנוע. אם היו לנו כלים טכנולוגיים היו לנו אחוזים יותר גבוהים".
עוד הוא הוסיף: "לא עשינו שום דבר ממה שפורסם. שבע ועדות חקירה ועוד מאתיים ועדות חקירה לא יזיזו את העובדות. בסגירה של ברז הכלים הטכנולוגיים פוגעים בכל אזרח ואזרח במדינת ישראל".
על הצורך בהגבלות המנהליות שבהצעת החוק אמר: "אני לא רוצה לאסוף גופות אני רוצה למנוע אותן".
יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם החוק: "הצעת החוק נותנת כלים למשטרה להילחם בפשיעה המאורגנת. נמשיך לטייב ולדייק את ההצעה עד שנעביר אותה".
על פי הצעת החוק בית המשפט יוכל להוציא צווי הגבלה שיפוטיים על פי הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת בין היתר גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה) לשם מניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, כי תינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית (הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה), כי קיים יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה. עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד.
ניצב יגאל בן שלום, הוסיף, כי הוא בעל ניסיון של כמעט ארבעה עשורים במלחמה בפשיעה החמורה האין סופית, כאשר לצדה המשטרה משוועת לכלים נוספים. לדבריו במלחמה בפשיעה ובכלל יש שלושה מרכיבים עיקריים הנשענים על אבני יסוד: מניעה, סיכול ופיענוח.
מניעה באמצעות איסוף מודיעין על ידי מקורות, טכנולוגיות ורגולציה. סיכול- בפעילות מבצעית בכלל זה באמצעים מנהליים. "אם לא הצלחנו לא בזה ולא בזה אנו מגיעים לשלב הפיענוח לצערי. אני לא רוצה להגיע לכך אלא למנוע לפני".
לדבריו, במגזר הערבי בניגוד ליהודי המסגרת החמולתית היא החשובה ויעשו הכל לשמור על כוחה. "כשהם יורים הם יורים לתוך החצר ופוגעים בילדים ואימהות. לכן אנו חייבים כלים אחרים. אנו צריכים כלים טכנולוגיים ואת ההגבלות המנהליות לרדד את המאבקים בפנים. כיום יש 63 סכסוכים ממופים".
הוא הוסיף: "כשאומרים ארגון פשיעה על פי החוק אני יכול להכניס כל כנופית פשע. כיום יש הגדרה לעשרה ארגוני פשיעה. המערכת במדינה לא בנויה לנהל משפטים של ארגוני פשיעה נקודה! אין מספיק פרקליטים, בתי המשפט לא ערוכים לנהל משפטים של ארגוני פשיעה שבהגדרה. לכן בהצעה כאן, אנו עומדים על כך שיתווספו גם כנופיות שהן אלה שברובן מטרידות את האזרח.
לסיכום אמר: "אם לא יהיו שיניים לאכוף את המגבלות לא עשינו כלום ואם לא יהיו סנקציות בצידן אין טעם לעשות זאת. האדנים הגדולים המוצעים בהצעת החוק הם נכונים וטובים".
לשאלת ח"כ נאור שירי, כי הוא מוטרד מהמשפט כי מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם ארגוני פשע. השיב, כי כאשר נבנה תיק נגד ארגוני פשיעה צריך לפרק אותו כי בתי המשפט לא בנויים להשבית את עבודתם לאורך שנים. "אין בתי משפט המתמחים בארגוני פשיעה ואין מספיק פרקליטים. אחת ההצעות להקים בתי משפט לארגוני פשיעה".
להערת חברי הכנסת לסיבת העדר הכלים הטכנולוגיים לרשות המשטרה והצורך להסדיר את השימוש בהם. השיב, ניצב בן שלום: "לא עשינו שום דבר ממה שפורסם. שבע ועדות חקירה ועוד מאתיים ועדות חקירה לא יזיזו את העובדות. בסגירת הברז של הכלים הטכנולוגיים לא פוגעים בי או במשטרה, פוגעים בכל אזרח ואזרח במדינת ישראל כי אין לי כלים למנוע ולסכל". הוא ציין, כי יש צורך בכלים הנוספים המוצעים "אני לא רוצה לאסוף גופות אני רוצה למנוע אותם".
הדיון בוועדה נסוב בעיקר על ההגבלות ומשכן ובאיזה דרג יאושרו הגשת הבקשות. עוד עלה חשש כי הצעת החוק תחול לא רק על ארגוני הפשיעה וראשיהם ותשמש מסלול עוקף לדין הפלילי. בנוסף, נדונו סוגיית הסנקציות המוטלות על אדם המפר את ההגבלות. הוועדה תמשיך בהכנת הצעת החוק בהמשך השבוע