למרות המחדלים, המשטרה החליטה: אין מסקנות אישיות

תחקיר פיגוע הירי בתל אביב: למעלה משלושה חודשים לאחר פיגוע הירי שביצע המחבל נשאת מלחם בתל אביב ובו נרצחו שלושה אזרחים - שמעון רואימי ואלון בקל הי"ד, ובהמשך גם נהג המונית מטאוע אל קרינאוי, ולאחר שהועלו טענות קשות על התנהלות המשטרה לאחר הפיגוע ועל מחדלים שונים שהתגלו, מפרסמת היום (ראשון) משטרת ישראל את ממצאי הדו"ח.

עוד נמסר כי "מעצר הסייענים, שהתבצע בהדרגה על ידי המשטרה, שיבש את תכניותיו וגרם לו להיות במנוסה תמידית. בסופו של דבר, נאלץ למצוא מקלט בדירה נטושה, לשם הגיע הימ"מ ביום שישי ה- 08.01.2016 – ובניסיון הבריחה שלו ממנה, תוך ירי על הכוחות, נורה ונהרג".

פרסום תמונת המחבל

באשר לפרסום תמונה עדכנית של הרוצח, נמסר מהמשטרה כי "התמונה הראשונה שהועלתה לרשת (שלא על ידי משטרת ישראל) היתה עד לסיום הטיפול (כולל לאחר החיפוש בביתו) התמונה העדכנית והמייצגת ביותר של המפגע".

עוד נמסר כי "הדילמה המשטרתית נגעה אך ורק לשאלה האם לקחת בעלות 'רשמית' על התמונה שכבר פורסמה אם לאו. הדילמה נגעה לעובדה כי בזירה הראשית (פאב "הסמטא") ממצאי הזיהוי הפלילי העלו חשש באשר לזהות המחבל (חשד שמדובר באחיו! חשד שהיתה לו גם סבירות, בהתייחס להתנהגות המשפחה). עד שלא הסתיימה בדיקת זירת מונית הנרצח, שאימתה חד משמעית את זהותו, לפרסום רשמי שגוי, היו עלולים להיות מחירים בתחומים שונים, שרצוי היה להימנע מהם".

"במקרה זה, היות והתמונה הטובה ביותר פורסמה זה מכבר, כך שלאי הפרסום לא היה מחיר מבצעי (ואכן התקבלו דיווחים על סמך התמונה), הוחלט שנכון להמתין לסיום בדיקות הזיהוי הפלילי עד פרסום התמונות האחרות (עדכניות ואיכותיות פחות) ובכך ליטול אחריות רשמית על הפרסום. יובהר כי בניגוד לפרסומים, לאורך הזמן שחלף (כ- 36 שעות), לא היתה שום מחלוקת בין הגורמים המקצועיים (שב"כ ומשטרת ישראל) באשר להתייחסות לדילמה זו", נמסר מהמשטרה.

פעילות מוקדי המשטרה

באשר לפעילות מוקדי המשטרה נמסר כי "במוקד 100 מחוז ת"א נרשמה ביום האירוע עליה של 40% בפניות הציבור למוקד (2199 שיחות), עליה של 32% במספר האירועים שדרשו טיפול (718) ועליה של 624%(!) בדיווחים על אדם חשוד".

באשר למחדל בעקבות הדיווח שהתקבל מנוסעי האוטובוס שזיהו את המחבל, נכתב כי "הדיווח המפורסם אודות חשוד כמחבל שנסע באוטובוס וירד בהרצליה בדרכו לואדי עארה, התקבל במחוז חוף באמצעות המעסיק של עדות הראיה, למעלה מ- 5 שעות לאחר הפיגוע. הדיווח נכתב על ידי המוקדן כיאות והועבר כנדרש למוקד ת"א ומשם לצוות החקירה המיוחד שעסק בפיגוע, לטיפול הקמ"ן הרלוונטי. דיווח זה הגיע למוקד לאחר שהימ"מ וכוחות נוספים נשלחו זה מכבר לפעילות בוואדי ערה לצורך לכידת המחבל, על בסיס מידע אחר שהיה במערכת ולפיכך לא היה בדיווח כדי להשפיע על הפעילות המבצעית".

"עם זאת, הן לצרכים של תחקור פנימי (בדגש על תרחיש בו יעצר המחבל לצורך העמדה לדין) והן לצורך סגירת מעגל מול המדווח על ידי הגורם הרלוונטי (כחלק מאמון הציבור), התקשר באותו ערב קמ"ן ממחוז תל אביב למעסיק המדווח במטרה לשוחח עימו. השיחה שקוימה ממספר חסום לא נענתה על ידי המדווח. העובדה שהמעסיק זיהה כי יש לו שיחה שלא נענתה ממספר חסום גרמה לו לנסות ולהשיג את המשטרה שנית, מה שחולל סדרה של שיחות (שלו ושל המדווחות כל אחת בנפרד ממספר אחר ובזמן אחר ולשני מוקדים שונים...) לגורמים שלא מעורבים בחקירה ויצרו תחושה של המדווחים, כאילו המידע שהעבירו לא מטופל ולא הגיע ליעדו".

הלקחים שהופקו בעקבות כך הם בין היתר כי "השארת הודעת טקסט על ידי הקמ"ן למדווח עם טלפון ספציפי להתקשרות - היתה מסייעת לסגירה מהירה של המעגל (הן למשוב למדווח כי פנייתו טופלה והן לשיגור ניידת בשלב מאוחר יותר – לא דחוף - כדי לגבות עדות מהמדווחות לתיק החקירה המתגבש) וחוסכת את כל הבלבול שיצרו הפניות הנוספות למשטרה, לברר מה אירע עם הדיווח.

"העובדה כי בשל פער טכנולוגי תשתיתי אין זרימת מידע בין כלל המוקדים ואין יכולת לראות דיווחים של מוקד אחר, היא בעלת פוטנציאל לבלבול, בעיקר בתרחישים חוצי מחוזות - הנושא מטופל בשתי רמות - עיצוב המוקד העתידי (שיש לו אתגרים טכנולוגיים מורכבים בעידן המדיה – שגם מוקד 911 האמריקאי טרם הצליח התמודד עימם) ובינתיים, מענה עזרה ראשונה ליצירת זרימת מידע טובה יותר במערכת המוקדים הנוכחית - בטיפול.

"העובדה כי במוקדי חוף וצפון חשבו (בטעות) כי מוקד 110 יכול לראות את כלל מוקדי ה- 100, הכניסה מוקד נוסף לתמונה והעצימה את בלבול המדווחים שמנסים להבין מה נעשה עם המקורי שלהם - תיקון הטעות – כבר הוטמע בשטח.

"העובדה שהשירות של פניה טקסטואלית למוקד 100 קיים כיום רק עבור חרשים, מהווה פער. לתרחישים רבים (חטיפה, אלימות במשפחה, פורץ בבית ועוד) יש חשיבות ליכולת לתקשר עם המשטרה בהתכתבות. מדובר באתגר בעיקר על רקע הקושי לאתר מטרידנים, אולם חשוב לתת לו מענה בהקדם - מטופל טכנולוגית ותפיסתית".

שיתוף הפעולה בין המשטרה והשב"כ

על שיתוף הפעולה בין המשטרה והשב"כ נמסר כי "המשטרה והשב"כ חולקים תורת הפעלה משותפת, מידע, טכנולוגיה ומשאבים נוספים, לטובת קידום ומימוש אינטרסים של בטחון המדינה ותושביה. לאור ההבנה כי מדובר באירוע טרור, החקירה נוהלה בהובלת השב"כ, כשהמשטרה היא חלק מהליך החקירה על פי הכוונת השב"כ (פעילות חקירתית בשטח, מעבדת זיהוי, מיקוד סריקות על פי ממצאי החקירה, פעילות מבצעית נקודתית של היחידה המבצעית של שב"כ עם ימ"מ וכו')

"בסופו של יום, פעולות המשטרה והשב"כ מתחילת ועד לסגירת האירוע, הביאו לכך שהמחבל אותר ונוטרל בהצלחה, מבלי שהצליח לפגוע בקורבנות נוספים. במקרה זה, היה מדובר בשיתוף פעולה מורכב בין גורם חקירה שב"כי אחד, מול שני מחוזות משטרתיים (זאת לצד הממשקים הנוספים למשטרת ישראל בנושאי הזיהוי הפלילי וכמובן לימ"מ). לאור ריבוי הממשקים, דרכי הפעולה היו לעיתים מסורבלים ועירבו בכירים בצירי דיווח".

הלשקחים שהופקו הם בין היתר כי "בהינתן אירוע חוצה מחוזות משטרתיים - הממשק הרצוי הוא גורם ארצי מתכלל - שיהווה את גורם הממשק המודיעיני מול שב"כ ויסנכרן את כלל הגורמים המשטרתיים המעורבים, תוך שמירה על המידור הנדרש, כשם שעושים בחקירות רגישות משותפות אחרות מול היחידות הארציות. הנושא מלובן בימים אלה מול שב"כ לסיכום סופי של דרך הממשק ופישוטו".

המפכ"ל: "הלחץ על המחבל סייע"

מפכ"ל המשטרה, רנ"צ רוני אלשיך מסר כי "מדובר באירוע חריג, בו אזרח ישראלי מבצע פיגוע באזור המחיה המוכר לו היטב מעבודתו, תוך זמן קצר ביותר, משנה ביגוד וחוזר להתנהג כאזרח תמים, מה שמאפשר לו לנתק מגע מן השטח, ללא צורך בסייענים".

"הלחץ שהופעל על המפגע לכל אורך השבוע (עד שניתן היה ליירטו) באמצעות מעצר הסייענים וחקירתם ע"י שב"כ, סייע לשבש את תכנוניו לפיגועים נוספים. הוא חש נרדף ועסק בשרידות אישית, עד שיורט ללא שגרם לנפגעים נוספים.
משטרת ישראל ראתה לנכון לאורך כל השבוע, להשקיע תשומות אבטחה לא מבוטלות בתל-אביב ובאזורים נוספים, כדי לצמצם סיכונים של פיגוע נוסף, אם וכאשר חלילה ייכשל המרדף.

"לצד הלקחים הנקודתיים שהופקו, כדאי לשים לב לתופעה מטרידה של חיבור אוכלוסייה פלילית לטרור - באמצעות "גיוס עצמי" לדאע"ש ודומיו. נושא זה מעסיק מאד את משטרת ישראל והיא מקיימת שיח עמוק עם שב"כ, כדי לתת לו מענה נכון ובשת"פ. עם העמקת שירותי השיטור במגזר הערבי (מהלך שממתין להחלטות תקציביות), תהיה הזדמנות טובה לצמצם גם איום זה".