מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית את 'חוק המישוש' המרחיב את סמכויות המשטרה ומאפשר לשוטרים לערוך חיפוש על אדם אם התעורר חשד שיפעל באלימות.
בהצעת החוק מוצע "להסמיך שוטר לערוך חיפוש לנשק, על גופו של אדם שיש חשד סביר שיבצע עבירת אלימות נגד אחר ואם התעורר חשד סביר כאמור לגבי אנשים שחברו יחד, גם סמכות לחיפוש על כל אחד מהם. בנוסף מוצע לקבוע, כהוראת שעה לשנתיים, כי שוטר יהיה מוסמך לערוך חיפוש לנשק על גופו של אדם גם ללא חשד סביר כאמור, במקום אשר הוכרז על ידי מפקד מחוז במשטרה, כמקום שיש לגביו חשש ממשי שעלולה להתבצע בו פעילות חבלנית עוינת".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סמכות חיפוש כאמור במקומות המועדים לאלימות, תאפשר למשטרה לפעול לצמצום האלימות. יצוין כי כדי למזער את הפגיעה בפרטיות כתוצאה מחיפוש על גופו של אדם, הוגבלו הסמכויות על ידי צמצום מטרת החיפוש לאיתור כלי נשק בלבד."
יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה ואמר: "נוכחנו בוועדה, שהסמכות שבחוק הנתונה היום בידי המשטרה היא צרה מדי: לשוטר מותר לחפש על גופו או בכליו של אדם, בנסיבות שבהן אנו עוסקים, רק אם יש לו יסוד סביר להניח שהאיש נושא נשק.
"מי שרוצה בהגינות להפעיל את הסמכות הזו צריך לחכות למשהו נראה לעין כדי שיתעורר אצלו החשד הסביר שאדם נושא נשק דווקא ואז כבר לא ניתן לעצור, ברוב הפעמים, את המעשה האלים שעלול להיות קטלני. על מנת להגן על הציבור מצאה את עצמה המשטרה מפתחת נוהל של "חיפוש בהסכמה", שביחסי הכוחות שבין אדם לשוטר לא באמת מתקיימת ואין לה גדרים".
לדבריו: "השתכנעתי וכן גם רוב חברי הוועדה, שחיוני שהמחוקק יהיה זה שיקבע את גדרי הסמכות לחיפוש על הגוף, הן כדי למנוע מעשי אלימות "פליליים" והן כדי למנוע פעילות חבלנית עוינת. ואכן, אחד ההישגים הגדולים שאני רואה בהצעת החוק שאני מביא בפניכם היום מטעם ועדת החוקה חוק ומשפט, הוא שהוא ממצה. הממשלה התחייבה בוועדה שנוהל "חיפוש בהסכמה" לא יופעל עוד והמשטרה תפעל אך ורק בגדרי החוק החדש".
"ביחס לחיפוש על רקע ביטחוני", הוסיף סלומינסקי, "הוועדה סברה כי המצב הביטחוני מחייב מתן סמכות נוספת למשטרה לחפש נשק על אדם, גם כאשר אין חשד סביר שהאדם מושא החיפוש נושא עמו נשק שלא כדין, במקומות עליהם הכריז מפקד מחוז. יחד עם זאת סברה הוועדה כי נדרש רף של חשש ממשי שעלולה להתבצע באותו מקום פעילות חבלנית עוינת.
"הוועדה סברה כי נכון לעתה לא נכון לקבוע את ההוראה לעניין החיפוש על רקע בטחוני כהוראה קבועה ולכן נקבעה הוראה זו לשנתיים בלבד".
ח"כ רויטל סויד אמרה בדיון כי "מה עומד לעבור פה בדלת האחורית? מה עומד לעבור כאן וקשור לכל אחד מאתנו כאן, במיוחד אלה עם החזות המזרחית, עם העור השחום, עם העור הכהה, יוצאי העדה האתיופית, בני מיעוטים, חרדים? כל מי שיש לו, בנסיבות מסוימות, חזית מרתיעה או חזות זרה או חזות שבעיני מסוימים היא מאיימת.
"אני מציעה גם היום וקוראת לחברי בקואליציה? בואו נפצל את החוק. בואו נצביע כולנו על החלק המאוד מוגדר, שבא להתמודד עם ענייני ביטחון הפנים שלנו היום, במובן הביטחוני. ובואו נניח לכול מה שקשור לחיפוש הזה, שאתם רואים שהוא לא הגיוני".
ח"כ דב חנין אמר כי "החוק שאנחנו דנים בו הוא חוק רע, חוק מזיק, חוק פוגע, חוק מיותר. ולכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה. לכן ההתנגדות לחוק הזה מקיפה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. לכן ההתנגדות לחוק הזה כל כך רחבה בזירה המשפטית. כוללת משפטנים, מומחים, עורכי דין, אנשים שמכירים את המטריה היטב.
"תשאלו את השאלה איך קרה שחוק כל כך בעייתי, שחוק כל כך מסוכן, חוק כל כך מזיק, חוק כל כך פוגעני, חוק כל כך מיותר, איך קרה שחוק כזה מגיע לכנסת לקריאה שנייה ושלישית? התשובה היא מאוד פשוטה. הביטחון הוא התירוץ האחרון של מי שאין לו תשובות אמתיות. וגם כאן, היזמה לחוק הזה לא נולדה בגל האירועים האחרון. החוק הזה המתין שנים רבות, ארב במסתורין ובחשיכה, וחיכה לרגע מתאים שבו ניתן יהיה להתגבר על מנגנוני החיסון וההגנה של הכנסת. שבו ניתן יהיה להתגבר על ההתנגדות העמוקה שחקיקה כזו עוררה כל כך הרבה שנים. והנה, הנה הגיעה שעת הרצון. שעה קשה".
לאחר הדיון, אושרה הצעת החוק בקריאה שלישית, ברוב של 39 ח"כים תומכים ו-31 מתנגדים.