כינה את חברו "עדת קורח" - ויפצה

המחלוקת החלה כאשר עמדו התובע והנתבע לתפילה בסוכת אבלים בה שהו, ולאחר ויכוח שהתפתח במקום החזן לגבי תפילת מעין שבע, לטענת התובע, הנתבע הגיע לחברו בפתאומיות וביזה אותו ברבים כאשר אמר לו כי "אתה והחבר שלך אתם דתן ואבירם"

בהמשך, במהלך התפילה עצמה כאשר התובע היה מוקף במתפללים, הטיח בו הנתבע כי "הם דתן ואבירם ושייכים לעדת קורח". הוא הוסיף תנועות ידיים מאיימות וצעק: "תסתלקו מפה, אתם דתן ואבירם ומעשיכם כעדת קורח". לפי הנטען, הדבר נאמר לאוזניי עשרות אנשים, והתפילה נעצרה כשמהומה נוצרה במקום. בסיום התפילה, קרא הנתבע שוב לעברו של התובע ואמר כי הוא מבני קורח ועדתו.

לאחר שהוגשה תביעת דיבה בגין פגיעה בשמו הטוב, טען הנתבע במהלך המשפט כי לא פגע בשמו מכיוון שלא הזכיר את שמו יחד עם המילים דתן ואבירם ובני קורח. בנוסף טען כי לתובע "רקורד עשיר בלעורר פרובוקציות, מחלוקות ומריבות במהלך ימי אבל".

בפסק הדין פסקה השופטת ד"ר איריס סרוקר תשלום פיצויים בגובה 10,000 שקלים, זאת לאחר שקבעה כי "אין מדובר בביטויים שמתמצים בתיאור מחלוקת עניינית גרידא. יש לקבל כי מדובר בביטויים צורמים ופוגעניים, המייחסים לתובע אופי של עוכר ישראל, וזאת משום המטען ההלכתי הקשור בהם.". השופטת הדגישה כי הדברים שנאמרו בקרב קהל דתי ובסמיכות ליום תשעה באב מחמירים את הביטויים.

במהלך המשפט, דנה השופטת במשמעות הביטויים "דתן ואבירם" ו"עדת קורח", כשהיא קובעת כי מדובר בביטוי למי שעושה מחלוקות. השופטת הפנתה לחוות דעתו של הרב יעקב דיכובסקי, בה ביאר את סיפור דתן ואבירם ואת המחלוקת שפרצה בעם.

הרב דיכובסקי הוסיף בחוות הדעת שלו כי דתן ואבירם היו הראשונים בתולדות האנושות שהעזו לחלוק על מנהיג שנבחר על ידי האלוקים ולא בבחירה בשר ודם, כשהם מלגלגים על הוראת המצוות שציווה לעם ישראל על פי מצוות האלוקים. עונשם החמור והחריג - התבקעות האדמה ובליעתם בה - מלמד על החומרה היתרה והחריגה שיוחסה לחטאם, וכי הכינוי "דתן ואבירם" כאשר הוא נאמר כלפי אדם שומר תורה ומצוות מגדיר את האדם כרשע בעל מחלוקת אשר אינו נרתע מלחלוק אף על משה רבנו ובאופן זה כופר גם באלוקים.