שדרן הרדיו החרדי יעקב אייכלר הודיע אמש (רביעי) במפתיע על פרישה מתאגיד השידור הישראלי - 'כאן'.
אייכלר הגיש במשך שש שנים את התוכנית היומית "כאן הלילה" ב'כאן רשת ב'' העוסקת באקטואליה ואמש כאמור הודיע על פרישה באופן מפתיע מבלי לפרט לאן הוא ממשיך.
במשך 22 שנים שימש אייכלר ככתב פוליטי ופרלמנטרי, ולפני תאגיד השידור עבד בערוץ הכנסת, שם ערך והגיש תוכנית.
בדברי הפרידה שלו, אותם נשא בסוף התוכנית, אמר: "המספר שבע ביהדות הוא מספר מעניין. שבעה רקיעים, שבעת קני המנורה, שנת שמיטה, שבת -ביום השביעי של השבוע, ספירת העומר שבעה שבועות, פסח וסוכות שבעה ימים, את חומות יריחו הקיפו שבעה ימים שבעה כוהנים עם שבעה שופרות, שבעת ימי טהרה, שבע מחלפות ראשו של שמשון, ויש עוד שבע, שהוא למעשה בא אחרי השש. כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחופשי, ואם לא ירצה לצאת, ורצע אדוניו את אזנו במרצע וכו'".
"ואת השבע הזה אני מיישם", אמר אייכלר, "שבע שנים בדיוק עברו מאותו ערב בו התיישבתי לראשונה ליד מיקרופון השידור הציבורי ברשת ב, תחילה בשעה שבע בערב, ובהמשך בשעה הנוכחית, ומאז השתדלתי ארבע לילות בשבוע להביא קולות וסיפורים, מצוקות ופתרונות, לא תמיד ולא בהכרח מאלה שהיו כל היום בכותרות ובשידורים כי התקשורת החליטה שהם המעניינים ובהם צריך לעסוק. הפתגם, 'זכות הציבור לדעת' היה עבורי שווה ערך לזכות הציבור לא לדעת.
"מבחינתי העיסוק בעוולה והוקעת הפוגעים לא נועדה לדווח עליהם כעל חדשות, אלא כדי למנוע המשך פגיעה מאותם פוגעים ומעוולים. העדפתי לעסוק בהצפת מצוקות ובעיות חברתיות קבוצתיות, בניסיון למצא ולהמציא פתרונות, ובעיקר להשמיע קול שונה. קול עם קצת אידישקייט.
"כבר עם כניסתי הפנמתי שאין בשידור הציבורי מקום להשמיע דעות וקולות המשקפים דברים שונים, כמו אלה המובאים בפרשת השבוע הנוכחי, בחוקותי. בכל יום ובכל לילה בשעה שהמיקרופון עמד לרשותי קיימתי את הכתוב במסכת יבמות דף סה עמוד ב. אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון. כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. בכל לילה, לשוני היתה על חוד סכין מילולי, נזהרת לא לחתוך ולא להיחתך.
"ככל שחלפו הימים, התחלף גם השיח בישראל ליותר אלים, יותר בוטה, בלי גבולות, בלי פרות קדושות, מותר לדבר על הכל ועל כולם, גם במחיר פגיעה בהם ובערכיהם, וזה הפך לממש בלתי נסבל, עד כדי דרישה שאתה תשמיע את הקול ותביע את העמדה של אלה שאתה מתנגד להם כחלק מאורח חייך.
"וכאן המקום להציע ברוח טובה, לא בביקורת. לכל אלה המדברים על שילוב חרדים או שיבוץ חרדים. אם היה מדובר בשיבוץ, לא הייתי כאן, כי לא הייתי מוכן להיות על משבצת החרדי, ולא פעם נאלצתי בעל כורחי להבהיר זאת בשידור, שאיני כתב לענייני חרדים, ובוודאי שלא לדברים הלא טובים, הלא מבוססים, הבנויים על סטיגמות, ומדווחים בכמויות על הציבור הזה.
"אני הייתי מוכן לשילוב. שילוב בתוך המסגרת, ולבלוט בה. לא להשתלב בה ולהיעלם, כפי שקורה לחלק מהחרדים המגיעים למקומות כאלה, וכעבור זמן לא רב צריכים להזכיר שהם חרדים.
"לשמחתי, הייתי חריג בנוף. לא קיבלתי את הפתגם ברומא התנהג כרומאי. כי עם ישראל יצא ממצרים בין השאר בזכות שלא שינו שמם לשונם ולבושם. החליפה השחורה שהיא עבורי - המדים המייצגים את החרדי, לא ירדה מעלי בכל שעות וימי שהותי בתאגיד, שמי נשאר יעקוב אייכלר, השתדלתי שלשוני תישאר נקיה.
"ושלא תטעו בפירוש דברי. דווקא בגלל זה, זכיתי לכבוד והערכה, גם אם לא תמיד בהבנה.
"שלמה המלך אומר בקהלת פרק ב פסוק יד. החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך יהלך. וממש כפשוטו. החכם, שילך לכל מקום שירצ', אך יראה את הדרך הישרה ויזהר מהעקלקלות בה. והכסיל בחשך ילך. הוא לא יודע במה יכשל, ולא ידע במה נכשל.
"במשלי פרק יז פסוק כח אומר שלמה המלך, גם אויל מחריש, לחכם ייחשב. אז מחריש לא הייתי, וגם איני מחשיב את עצמי לחכם, לפחות לפי ההגדרות של חז"ל במסכת אבות, אבל השתדלתי ליישמם. [פרק ד משנה א] בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם. ובעברית, מניסיונם של אחרים.
"בתלמוד בבלי מסכת תמיד דף ל"ב אומרים חז"ל "איזהו חכם הרואה את הנולד", ויש עוד פתגם איזהו חכם המכיר את מקומו.
"אז זה הזמן להכיר שמקומי לא כאן, ולפנותו לעתיד טוב יותר. בין השאר בהסתמך על עוד מאמר חז"ל במסכת אבות פרק ה משנה כא. רבי יהודה בן תימא מחלק שם את שנות חיי האדם לפי הגילאים מבן חמש עד בן מאה. אז בין זקנה לשיבה, זה הזמן.
"אז לצד בקשת הסליחה מאלה שאולי נפגעו מדברים שאמרתי, וגם ממה שלא אמרתי, במהלך השנים, אני רוצה לציין בסיפוק מתוך מאות ואלפי ההודעות שקיבלתי במייל לרשותכם, את המייל שקיבלתי בשבוע שעבר. לא אציין את שם המאזין כי לא ביקשתי רשותו מראש, אך אצטט.
"שלום איש חכם, כך הוא מגדיר אותי במיילים שהוא שולח. אני מרגיש צורך לשתף אותך באירוע מכונן! נסתרות דרכי האל!! לפני כמה ימים החלטתי לבדוק את תאריך יום הולדתי בלוח העברי. נולדתי ב- 23 למאי 1948 כלומר י''ד באייר. אז לא דמיינתי לעצמי כי תאריך זה אכן קדוש. בזכותך איש יקר התברר לי אמש כי אני חולק את יום הולדתי עם הרב מאיר בעל הנס וגם מציינים פסח שני.
"אמנם החינוך שלי לא מסורתי בשל העובדה שגדלתי במדינה קומוניסטית (שם לא חגגו רשמית אפילו את חגי הנוצרים) אני חש כעת כי נולדתי בתאריך ממש חשוב! תודתי נתונה להוריי!
"אתה בוודאי תשמח לשמוע כי לרגל האירוע החליט ידיד קרוב שומר מצוות להתברך במצווה נוספת. כאשר הוא שמע כי לא עשיתי בר מצווה הוא החליט לארגן לי את האירוע בבית כנסת קרוב. בזכותו ובזכותך אני חש כי בכך ארגיש שלם עם עצמי. תודה שהארת את עיניי! שלך בברכה והערכה.
"אז אני רוצה לומר לו בשידור, ריגשת גם אותי".
לסיום, הוא הודה "לאהוד כהן, חגית אלחיאני, רונית גור אריה ואופל חיות, לצד שאר אנשי צוותי ההפקה והצוותים הטכניים, כל אחד בשמו יבורך, שרק את שמם את שומעים בשידור, אך אינכם מודעים שהם חלק בלתי נפרד מהתכנית.
"תודה לאלה בדרגי הניהול שהשכילו לתת שעה אחת ביום בשידור הציבורי גם לקול שלי, ראשון עומר בן רובי מנהל רשת ב בשנים הראשונות, שרון עמית בהמשך, ועכשיו גל ברגר. לצידם, אסף שלונסקי שהיה מנהל התכניות, ולאופיר ברק הנושא בתפקיד זה עכשיו. ותודה לכם המאזינים.
"אני מודה לכם ומסיים בהודעה שעד כאן הלילה ועד כאן יעקב אייכלר ערך והגיש בתאגיד. אקדיש לעצמי ולכם את זמר התפילה מפרק צא בספר תהילים. לילה טוב, והמשך האזנה עריבה".