בשיטה בזויה נוהגים החנוונים "לעשות קופה" על חשבון לקוחותיהם ושמה "שיטת מצליח", החנווני מניח על שולחנו קפה משובח או בקבוק שמן זית, ובכל חשבון כולל את ה"מוצר התורן", והיה- אם הלקוח מעיין בפרטי החשבון בעת התשלום ומגלה את צנצנת הקפה ש"התגנבה" לחשבון, החנווני מסיתה לקרן זוית ומפטיר "אוי, חשבתי שזה גם שלך". אך לרוב- הלקוחות נחפזים ולא עוקבים, וכך - החנווני הנוכל משלשל לכיסו עוד רבות מאות של שקלים גנובים מידי יום.
עם התקדמות הטכנולוגיה והמעבר לשיטות המחשוב, אנו נוטים להאמין כי "שיטת מצליח" עברה לה וחלפה מהעולם.
לא כן הוא - מסתבר שגם בעידן המחשבים מבלי שים לב כמעט כל אחד מאיתנו יכול למצוא עצמו משלם מאות ואולי אלפי שקלים מיותרים במשך שנה.
ביום חשוך התעוררתי וגיליתי כי חשבון הבנק שלי מעוקל. בירור בהול העלה כי עיריית ירושלים עיקלה את חשבוני בגין דו"ח חניה ע"ס 190 שקלים שלא שולם.
זכרתי כי שנה קודם שילמתי את הדו"ח המדובר, אך בעירייה - הכחישו, אצתי למשרדי ולאחר עלעול קל שלפתי לראווה שובר תשלום שעליו מוטבע אישור ממוחשב, המעיד כמאה עדים על היותי תושב מצטיין המשלם דוחותיו.
כשבועיים ימים טרטרו אותי באגף הגביה, מכתבים ופקסים בקו ירושלים-בני ברק, אני- מוכיח תשלום והם - "אבל כתוב במחשב".. ובנתיים - חשבוני מעוקל, בשלב מסוים כבר המליץ לי מנהל הסניף לשלם את הסכום הפעוט, לשחרר את החשבון המעוקל ולהמשיך את הדיונים, אך אני חשבתי שצריך להלחם ברשות עירונית שמחשביה נוהגים ב"שיטת מצליח".
סוף טוב הכול טוב, לאחר מכתב תביעה שהגיש עורך דיני ובה דרישה גם לפיצוי כספי על עוגמת נפש, קיבלתי את האישור המיוחל מעיריית ירושלים שאכן הייתה טעות בידם.
בזכות ה"אובססיה" שלי להקמת ארכיון פרטי המתעד כל תשלום, הצלחתי להביס חברות רבות שמחשבם הנפיק עבורי דרישות תשלום חוזרות.
כי גם מחשבים טועים! תבדקו חשבוניות ברשתות, תעיינו באותיות הקטנות בקבלות השונות, תעברו על דפי הבנק, תתעדו כל חשבונית של רשות עירונית, ביטוח לאומי ומשרדי ממשלה שונים ותחסכו אלפי שקלים כי בכול מערכת גביה ממוחשבת מסתתר חנווני נוכל שמנסה עליכם את "שיטת מצליח",