לאחר עשרות שנות רדיו: אלו היו יחסי רזי ברקאי והחרדים

ראובן זאב ברקאי, המכונה רזי ברקאי, הינו אב לבן ובת וגר בקרית אונו. ברקאי שידר ברדיו הישראלי למעלה מחמישים ושתיים שנים!

בשנת 1993 עבר לגלי צה"ל ושנתיים אחר כך החל לשדר את התוכנית היומית 'מה בוער' אותה הגיש עד השבוע. בשנת 2022 זכה ברקאי בפרס סוקולוב על הישגים מקצועיים ברדיו ובטלוויזיה.

ראיונות והתבטאויות

בשנת 1989 ערך ראיון מיוחד עם מנחם בגין, לראשונה מאז התפטרותו מראשות הממשלה בשנת 1983.

הוא קיים את הריאיון האחרון עם יצחק רבין בשנת 1995, לפני הירצחו, שבו שאל ברקאי את רבין מה דעתו על ההתרעות שרוצים להתנקש בו ורבין ענה: "אני לא פוחד"...

בזמן קמפ דייוויד חדר ברקאי לבית הלבן וקיים מספר ראיונות עם מובילי ההסכם. מזכיר המדינה דאז רצה לגנוז אותם ובהתערבות שר החוץ של ישראל החומר נשאר בידיו ושודר למחרת בארץ.

בשנת 1996 ביקש בשידור חי ממפיקת התכנית להשיג לו בטלפון את "האחראי על האינטרנט", אמרה שהפכה למיתולוגית.

במרוצת השנים קיים רזי ראיונות עם העיתונות והתבטא מספר פעמים בביטוים אומללים נגד המגזר החרדי או חיילי צבא ההגנה לישראל היקרים.

בראיון שהעניק לעיתון גלובס אמר פעם ברקאי שאין הבדל בין מעריצי זמר חילוני מפורסם למעריצי הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

בראיון נוסף, ברקאי עורר סערה כאשר בשיחה עם השר לביטחון הפנים דאז, גלעד ארדן, השווה בין רצונן של משפחות מחבלים להביא לקבורה מחבלים שנהרגו בפיגוע - לרצונם של הורי חיילים ישראלים שנהרגו להביאם לקבורה. לאחר מכן הוא התווכח בנושא עם שמחה גולדין (אביו של הקצין הדר גולדין הי"ד, שחלקים מגופתו מוחזקים בידי החמאס). מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, התנצל על דברי ברקאי, ואילו יום לאחר מכן, בכל זאת, בפתח תכניתו, אמר ברקאי: "השכול הוא שכול, גם כאן וגם מעבר לגדר".

יום לאחר שהחייל עמית בן יגאל הי"ד נהרג בידי מחבל, בחר ברקאי להשתלח בחרדים ולהסית נגדם. את תוכניתו באותו בוקר פתח בנימת שנאה כנגד הציבור החרדי ובהצהרה כי בעוד אנו קוברים את מתנו, כשכוונתו על החייל עמית בן יגאל הי”ד – הציבור החרדי שהגיע למירון התפרע מול המשטרה. הוא הוסיף עוד משפט אומלל: "הציבור החילוני סוחב את כלל הציבור החרדי ומהווה 'חמור של משיחים'".

בחודש אלול, לפני כשנתיים, פתח ברקאי את תכניתו במונולוג הבא: "בוקר טוב לכם, הציבור החרדי הוא הציבור הכי ממושמע בארץ, באמת. אבל למי הוא שומע? רק לרבנים שלו. – ממשלה לא מעניינת אותו, רוני גמזו לא מעניין אותו, כשצה"ל הורה לנו להיכנס לחדרים המוגנים במלחמת המפרץ, הרב קנייבסקי אמר; 'שטויות – בבני ברק לא ייפול אפילו טיל אחד!' – אגב, הוא צדק. כשהממשלה בתחילת משבר הקורונה חייבה סגירת ישיבות, הרב קנייבסקי אמר; 'אין מצב, לימוד תורה יותר חשוב מהקורונה'.

"ופרופסור גמזו, לא למד את הלקח – הוא חשב שהוא רב, והורה על בדיקות קורונה בבני ברק. נו, יהודי בן 92 קבע 'לא יקום ולא יהיה' – ואמנם, לא קם ולא היה. מה היה בכל זאת? רוני גמזו התנצל על פגיעה בכבודו של הרב... ככה זה תמיד, בסוף אנחנו מתנצלים כי הרי אנחנו "העגלה הריקה'".

נו, לפחות לא טעה במילותיו האחרונות במונולוג האומלל.

בין שלל התבטאויות המגוונות שלו ניתן למצוא דברי שבח, פה ושם, על אישיים חרדים, כמו השבחים שהעריף על חבר הכנסת משה גפני שנאלץ לפנות את מקומו בניהול וועדת הכספים, וכך אמר: "אני חושב על המינויים החדשים וצר לי על מינוי אחד שנזרק הביתה. משה גפני, יו"ר ועדת הכספים במשך שנים ארוכות, אחד האנשים היותר מוערכים בכנסת, היותר עניינים, עם שיתוף פעולה באמת מקיר לקיר, נאלץ לפנות את מושבו כיו"ר ועדת הכספים, בגלל הסכמים בין ישראל ביתנו ובין כחול לבן".

בראיון אחר, עלה יו"ר ש"ס אריה דרעי לשידור וניסה להסביר לברקאי שאין טעם לפגוע ברבנות הראשית על אף הטענות שיש כפילויות בין הרבנים הראשיים לרבני הערים, דרעי הביא לדוגמה את תוכניותיו של ברקאי ואמר אם יש את 'הכל דיבורים' ו'מה בוער' מדוע צריך את שניהם?... בסוף הריאיון, שדרעי ירד מהקו, לא התאפק ברקאי להחמיא לדרעי ואמר: "אין עליו".

גם לאחר פטירת מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, הביע ברקאי בשידור את התפעלותו מההלוויה ההמונית. בפתח תוכניתו ביום שאחרי ההלוויה, סיפר: "אתמול בחזור מעבודתי, דרך שבפקקים אורכת כ-20 דקות, ארכה לי כשעתיים", ושיתף כי הגיב בקללות נוכח התארכות הדרך, "עד שנגלה לעיני מחזה סוראליסטי, אלפי אנשים מחנים רכביהם בשולי הכביש, נוטשים את מכוניותיהם ורצים ללוויה של זקן בן 104. הקללות שלי הפכו להערכה והשתאות".

תגובות לפרישתו

התגובות לפרשתו של ברקאי לא אחרו לבוא ודווקא עסקו בשבחו, כמו למשל תגובתו של פרשן ערוץ 12 עמית סגל: "על אף המחלוקות לאורך השנים, לא אשכח שהיית הראשון שנתת הזדמנות לי ולעוד רבים לפרוח במחיצתך, בין תשע וחמש דקות לחמישה לאחת-עשרה. תודה על הכל".

אריה ארליך, עורך מגזין משפחה כתב: ‏"רזי ברקאי הוא מהמגישים החדים ברדיו וחלק מהשידור הציבורי עשרות שנים. גם כשהתעצבנתי אהבתי להאזין לו ואף להתראיין. הוא מפשל בדבר אחד: ירידת רייטינג אינה סיבה להתמרמר על החברה הישראלית ולומר שהמדינה בורחת לנו. היא לא בורחת, היא צועדת קדימה. שנים שמעו אתכם - עכשיו תשמעו את העם".

ארליך הוסיף: "להיות מענטש זה יהודי: תודה, רזי ברקאי, על שהיית חלק מהבקרים שלנו בדרך לעבודה כל כך הרבה שנים. ליווית את האקטואליה הישראלית בטוב וברע, בשמחה ובעצב, החכמת והרגזת, אתגרת ודיברת על מה שבוער, ועכשיו, סוף סוף, עשית את מה שדרשת מאלפי מרואיינך - ושמת נקודה".

'שלא יבוא אחר'

כדי להכיר טוב יותר את רזי השדרן שאינו חובב חרדים בלשון מעטה, פנינו לאיש החינוך הרב מוטק'ה בלוי העוסק גם בהסברה של הציבור החרדי בתקשורת הכללית. הרב בלוי הוזמן מעת לעת לעלות לשידור אצל ברקאי ולהגיב על הנושאים הבוערים שעל סדר היום החרדי והישראלי.

מי הוא רזי שאתה מכיר?

"אני הכרתי אותו עוד כצעיר, עול ימים. הוא מה שמוגדר שמאלני אינטליגנט".

איך הוא היה מתייחס אליך בראיונות שלו?

"הוא היה מראיין אותי די הרבה. פעם שאלתי אותו בשידור 'האם השם רזי זה על רזיאל המלאך?', לאחרונה הוא הפסיק לעלות אותי לשידור. או כי התחלף מפיק או כי העדיף חרדי מחמד ולא נשכן - למרות שהוא היה עוקצני, אולי הוא חיפש מישהו חרדי מגמגם, שלא יודע לענות מילים כדורבנות. אני הייתי הראשון שהעלה אצלו את העניין הזה שלפיד לא עשה שירות צבאי ממשי והוא לא אהב את זה".

מה הוא היה אומר בשידורים שלו?

"היה מנסה תמיד לזלזל בחרדים ולהסביר כמה אנחנו פרובוקטיביים, לא מתקדמים וכו' והעם לא אתנו".

אתה שמח שהוא הפסיק לשדר?

"ממש לא", מפתיע בלוי, "'ויקם מלך חדש במצרים' שאמר 'פן ירבה'", הרי יבוא במקומו מגיש אחר צעיר 'שלא ידע את יוסף', היום אין להם כבוד ותרבות.

"הוא היה אחרת לגמרי. הוא היה אינטליגנט שכנראה למד תנ"ך, ידע קצת על מסורת אולי 'מומר להכעיס', מהסגנון של יוסי שריד ולא רדוד כמו שיש היום בתקשורת, תינוק שנשבה בגדר מומר לתיאבון בלי רמה.

"אציין שהוא כמובן לא אהב את החרדים אף על פי שלא עשינו לו כלום".

איזו נקודת זכות תמצא עליו?

"הוא אינטליגנט שלמד תנ"ך, מדובר באדם מתורבת, חריף, נוקב ודרמטי אבל לא גס רוח ולא וולגרי".

רצינו לשבת לשיחה עם רזי 'אחד על אחד' לשמוע ממנו את דרכו בעולם הרדיו והתקשורת, ללבן מולו את הנושאים הרגישים וללמוד ממנו איך שורדים כל כך הרבה זמן בתקשורת הישראלית, אך לצערנו רזי לא נענה לבקשתנו. הוא כמובן מוזמן תמיד.