ערב חג הפסח, ליקט "כיכר השבת" צרור עדויות מן הקודש פנימה החושפות טפח מהנהגותיהם של גדולי ישראל בחג הפסח.
מרן פוסק הדור, הגרי"ש אלישיב מוכר את חמצו למספר גויים על-ידי מספר שלוחים. על חלק מהחמץ הוא ממנה לשליח את מרן הגר"נ קרליץ, וחלק מהחמץ הוא למרן הגר"ש וואזנר. בשנים האחרונות אף החל למכור חלק מהחמץ ל"שארית ישראל" - כך מתפרסם ב"מרכז העניינים".
מרן הגראי"ל שטיינמן לא מוכר את החמץ כלל, וזאת משום שלאחר שבני ביתו מנקים את הבית ונערכת "בדיקת חמץ", הוא אינו חושש להימצאות חמץ בביתו. המכירה היחידה שמרן הגראי"ל מוכר לגוי היא תרופות שיש בהם חמץ.
הגראי"ל נוהג בהם חומרא ושולח את נאמנו הרב יצחק רוזנגרטן לביתו של מרן הגר"נ קרליץ על מנת שיניח אותם בחדר המפורסם הנמכר לגמרי לגוי וננעל במנעול של הגוי, ואין בכך שום חשש.
הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ עולה בעצמו למעונו של הגר"ש וואזנר, המתגורר בסמיכות לביתו, ומייפה את כוחו למכור את החמץ.
גם ארון הספרים נמכר
הגרמ"י כותב את כל נוסח השטר בכתב ידו, ומוסר אותו למרן הרב וואזנר. מאחר ובכל ימי הפסח הוא שוהה בבית חתנו הגר"ב קורלנסקי זצ"ל, כמעט כל הבית נמכר לגוי.
בשטר המכירה מציין הגרמ"י שאת המפתח הוא מותיר בידי אחד ממקורביו, לצד הכתובת המפורטת.
הגר"ג אדלשטיין, המתגורר אף הוא בפאתי שכונת "זכרון מאיר", נוהג למכור את החמץ לגאב"ד הגר"ש וואזנר. בין היתר, הוא מוכר גם את ארון הספרים וזאת על פי הנהגת רבו, החזון איש זיע"א שלא להשתמש בפסח שום ספר שלא נבדק כולו דף דף, מחשש לפירורי חמץ.
בליל בדיקת חמץ נוהג מרן הגר"ג להזדרז בבדיקה, זאת על מנת שלא לדחות את מועד השיעור הקבוע המוסר בפרק ערבי פסחים.
מרן הגר"ח קנייבסקי מוכר את חמצו באמצעות הדיין הג"ר שריאל רוזנברג, המתפלל בבית המדרש לדרמן.
הגר"ח מחזיק בביתו שתי ספריות, האחת שוכנים בה ספרי הלימוד בהם הוגה מרן הגר"ח בכל השנה, ובפסח, סיפרייה זו נאטמת בכיסוי ניילון ונמכרת לגוי. ספרייה שנייה היא של ספרי פסח בהם לומד מרן הגר"ח בימי הפסח.