"עובר לסוחר" - על מהפכת הכסף משווי לערך | וכמה עלתה מערת המכפלה?

"מטמוני הכסף" שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות, נותנים לנו הצצה נדירה לאופן שבו השתנה השימוש בכסף לאורך התקופות: בתקופת הברונזה, הכסף היה באיכות גבוהה ואוחסן ב"צרורות בד", כפי שמעיד הביטוי המקראי "צרור כסף". מעניין שמטמוני כסף מתקופה זו נמצאו בעיקר במקומות ציבוריים כמו מקדשים וארמונות, מה שמרמז על מעורבות שלטונית במסחר בכסף.

בתקופת המאוחרת יותר איכות הכסף ירדה והוא עורבב עם נחושת. האם מדובר ברמאות של סוחרים שנצלו את העדר השלטון המרכזי? או אולי החברה כולה השתמשה בכסף פחות טהור עקב מחסור? בתקופת הברזל II, התפתחה שיטת "הכסף החתוך". חתיכות כסף שנחתכו במכוון לגדלים שונים כדי להתאים למשקל הנדרש בעסקה, פתרון יצירתי לבעיית הזיופים! סוחרים בצעו חתיכה קטנה ממטילי הכסף בזמן ביצוע עסקה כדי לוודא שהמתכת אכן טהורה.

בצע כסף, על שום מה?

מושג "בצע כסף" מקבל משמעות חדשה לאור הממצאים הארכיאולוגיים. בעוד שכיום הביטוי מתקשר לחמדנות ותאוות בצע, בתקופות קדומות, לפני המצאת המטבע, "בצע כסף" התייחס לפעולה פיזית של חיתוך מטילי כסף.

"הכסף החתוך" הוא מטילי כסף נחתכו לגדלים שונים כדי להתאים למשקל הנדרש בעסקאות. פעולה זו של בציעת הכסף נועדה כנראה למנוע זיופים, שכן סוחרים יכלו לבחון את טוהר המתכת על ידי בציעת חתיכה ממנה.

בין "בצע כסף" כפעולה פיזית לבין "בצע כסף" כביטוי לחמדנות. הקשר הזה הוא לא מקרי. הכסף, בשל ערכו הגבוה, תמיד היה מקור לפיתוי ולרמאות. בציעת הכסף, שנועדה למנוע זיופים, הייתה תזכורת מתמדת לסכנות הקשורות לתאוות בצע.

המצאת המטבע שינתה את פני המסחר וסיימה את השימוש ב"כסף חתוך". אך המעבר הזה לא היה מיידי. בתחילה, אנשים עדיין היו רגילים לשקול את הכסף, ובצעו גם את המטבעות כדי לבדוק את משקלם וטוהר המתכת. רק בהדרגה, התרגלו לרעיון של מטבעות בעלי ערך קבוע.

המעבר משימוש ב"שווי" המתייחס למשקל הכסף, ל"ערך" הנקוב של מטבע משקף מהפכה של ממש בתפיסה הכלכלית ובאמון של אנשים במערכת. ובנוסף במקום התהליך המסורבל של שקילת כמות גדולה של כסף בכל עסקה, השימוש במטבעות בעלי ערך קבוע הביא לפשטות ויעילות.

יעלה כמה שיעלה

על פי המחקרים שונים שנעשו בעבר ובהווה מחיר של 400 שקלים עבור נחלה בתקופת ההיא היה מחיר אפשרי, אך לא ניתן לקבוע האם היה זה מחיר הוגן עבור הנחלה הספציפית. כמות כזו של שקלים, בהתחשב בכך שמשקלו של שקל ביהודה היה כ-11.33 גרם, היא כארבעה וחצי קילוגרמים.

אם ננסה להשוות זאת לימינו, בהנחה שחצי גרם כסף היה שווה ערך למשכורת יומית של פועל, ושכר המינימום בישראל כיום עומד על 244₪ ליום, אזי מחיר הנחלה היה 2,100,000₪ בערך. מחיר יקר מאוד, אך בהחלט סביר עבור אדם חמדן כמו עפרון שהמוטיב שלו "ביני ובניך מה היא"

| קרדיט ד"ר צילה אשל