בפרשתנו משה רבנו עומד ומהזהיר את בני ישראל מחטא עבודה זרה, לצד ההבטחה שאם יקיימו את מצוות ה' יזכו לשפע ברכה.
לקראת סוף הפרשה מוזכרת מצוות 'ברכת המזון' בסמיכות להזכרת 'שבעת המינים' שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
החידה לפרשת עקב:
א. איך יתכן שאדם צריך לברך בהתחלה 'המוציא לחם מן הארץ' ואילו הברכה האחרונה תהיה דווקא 'בורא נפשות' ולא ברכת המזון?
ב. היכן מצאנו מאכל שלפניו מברכים 'שהכול נהיה בדברו' ולאחריו מברכים 'ברכה מעין שלוש'?
מצאתם את התשובה? מעולה, שתפו אותנו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
פתרון החידה מפרשת 'ואתחנן'
מה הדבר שקשה לשכחה, והיכן הוא מרומז בפרשתנו?
זית - אשר לא נטעת ואכלת ושבעת -השמר לך פן תשכח
• • •
תודה לכל המגיבים / גולשי כיכר השבת, שענו נכונה.
כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים