סדר ההפטרות לשבתות הנחמה ופירושו 'המבריק' של רבי מאיר שפירא מלובלין 

ופירש הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל: עפ"י מה שכתוב במדרש ובחז"ל – אשר השי"ת שלח את נביאי ישראל וחכמיו שילכו לנחם את ישראל, אך עם ישראל לא יקבלו את התנחומים, אחר אשר עברו צרות וייסורים נוראים במשך כל הדורות לא ירצו לקבל תנחומים ע"י שליח אלא מהקב"ה בעצמו, ואז יבוא השי"ת ובעצמו הוא ינחם את ישראל ביחד עם הנביאים והחכמים ורק אז יקבלו ישראל את דברי התנחומים.

ובזה פירש את סדר ההפטרות: שמקודם אמר הקב"ה לנביאים ולגדולים שבישראל "נחמו נחמו עמי" שהם ילכו לנחם את ישראל, אבל "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני" במשך שנים ארוכות ועכשיו הוא שולח לנו שליחים, ואז כיון שחזרו הנביאים לומר להשי"ת ש"עניה סוערה ולא נוחמה" שאינה מקבלת תנחומים ע"י שליחים אז "אנכי אנכי הוא מנחמכם" השי"ת בכבודו ובעצמו יבוא לנחם את ישראל.

ודפח"ח.

ביאור פלאי ביוצרות לשבת נחמו

ביוצרות של שחרית לשבת נחמו שמודפס בסוף סידור "אוצר התפילות" ישנה שורה חידתית מאוד:

"דין נשמע תורת בכל לשון להתמלל, הלא נודע בארבעה אשר פירשו זקננו".

בספר "אספקלריא המאירה" מביא שני ביאורים בדברים אלו, ופלא ששני הפירושים נגלו לגדולי עולם דווקא בחלום.

המהר"ל מפראג סיפר שנגלה אליו 'בעל החלום', והגיד לו הכוונה שנחלקו חכמים (ברכות יג.) אם קריאת שמע נאמרת בכל לשון, וראיה לכך ממה שדרשו חז"ל: והיו לטטפת בין עיניך – טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים. והפירוש הוא: דלפי דרשה זו שמכאן לומדים ארבע פרשיות שבתפילין, א"כ תיבת 'טטפת' אינה מלשון הקודש, אלא מלשונות הגויים, א"כ רואים שאפשר להגיד קריאת שמע בכל לשון. וזהו 'דין שמע בכל לשון', מהיכן המקור לכך – 'נודע מארבעה אשר פירשו זקננו', מארבע פרשיות שלמדו זקננו חז"ל.

והגה"ק רבי שמשון מאוסטרפולי זי"ע כותב במכתב: שהרב נתן שפירא בעל ה'מגלה עמוקות' נגלה אליו בחלום, ואמר לו שיש בפייט הזה רזין עילאין, אך לפי פשוטו הכוונה: 'דין שמע בכל לשון להתמלל' – הדין שאפשר לקרוא קר"ש בכל לשון, 'הלא נודע בארבעה אשר פירשו זקננו' – דין זה כתבוהו חז"ל בש"ס ב"ארבעה מקומות": ברכות יג. מגילה יז. סוטה לב: שבועות לט. שם פירשו שאפשר לקרות ק"ש בכל לשון.

מסיים רבי שמשון וכותב והעניין פלא אראה בנחמה וכו' שגיליתי להוד כבוד תורתו מה שלליבי לא גיליתי וכו' עד כאן בביאור לשון הפייטן.