חיבורו של רבנו בעל הטורים על התורה מלא סודות ורמזים החיבור הוא תמציתי וקצר מאוד נכתב באיזמל מחודד וביד אומן פלא פלאות ממש בבחינת 'מועט והמחזיק את המרובה'. בפרשת השבוע 'ואתחנן' על הפסוק וָאֶתְחַנַּן אֶל ד' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. כותב בעל הטורים : 'ואתחנן' בגימטרייה 'שירה' שאמר לפניו שירה כדי שישמע תפלתו.
את דברי בעל הטורים הללו ביאר רבי שאול ידידיה ממאדזיץ זצ"ל:
כי הרינון בשעת צרה יש כדי להושיע וכך נאמר גם בתהילים: וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם. כי שמרננים לה' בעת צרה ושמים את מבטחינו בו הרי שה' שומע את אותה התפילה בעת צרה. כאשר מכינים מבעוד מעוד את אותה שירה גם הישועה טרם עוד באה כבר יש בכך כדי להושיע. וזהו 'ואתחנן' = שירה. שמשה רבנו אמר שירה של אמונה ובטחון כדי שישמע ה' את תפילתו.
בוא יבוא ברינה
מעשה ביהודי אחד שבביתו מספר בחורים שהגיעו לפרקם והיו מעוכבי שידוך ועדין לא נושעו בזיווגם ההגון להם וגם פרנסתו לא הייתה בשמים.
באחד הימים איקלע מיודעינו לשמחת נישואין בבית ידידו בעיה"ק ירושלים שם פגש בו קרובו ששאלו מדוע פניך רעים היום? סיפר לו חברו על חייו רצופי הקשיים והישוע לא באופק.
החבר שמע והציע לו שילך אצל צדיק מפורסם בירושלים.
וכך עשה.
הצדיק שמע את מצוקת האיש ושאל אותו: האם כבר הודה לקב"ה על כל הטובות שעשה עמדו עד להיום?
האיש נדהם, עכשיו להודות? על מה בדיוק.
הצדיק חייך ואמר לו נאמר בתהילים: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה - נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, שעבודת ה' מתוך בכיה היא כפי שזרעת כך בבוא העת יצמח לך. אך אם אנו מצפים לשפע ולברכה עד בלי די אנו נזקקים ליותר מקורטוב של שמחה ושירה: כי בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו..בוא יבוא 'ברינה' - אזי יקבל האדם יותר מכפי שביקש.
שירה וסתירה
הגמרא מספרת על נבוכנצר מלך בבל שביקש לגנות כל השירות ששורר דוד המלך (שכמעט אמר שירים גדולים יותר) ובא מלאך וסתרו על פיו.
שואל הרבי מקוצק זיע"א הלא הקב"ה דן דיני צדק, וכי זה הצדק לסתור על פיו? אדרבה אם יאמר אותו רשע יותר שירות מדוד המלך ע"ה, יגיע לו שכר יותר.
ומתרץ שדוד המלך שורר לקב"ה גם ברגעים הקשים "במערה תפילה" "בברחו מפני אבשלום בנו" וכו', נבוכדנצר מלך על כל העולם ובשיא כבודו רצה לשורר לה'.
תחטוף סתירה
עכשיו נראה אותך שר ומזמר.