בתקופת הקורונה היו דרשנים שרצו לעודד את הציבור ומצאו כל מיני סימוכין מהכתוב ומהמסורת על כך שהמשיח יתגלה מיד בסיום הקורונה, יש שהגדילו לתת תאריכים מדויקים של חג הפסח/ שבועות/ ט"ו בשבט/ ראש חודש/ יום העצמאות ועוד, מה שלא קרה בפועל וגרם לחולשת אמונה בביאת המשיח אצל רבים ובעיקר צעירים ותמימי דרך שקונים בשקיקה כל סרטון מבשר גאולה, או כל גילוי של ספק עתיק שכתב בראשי תיבות את שנת הגאולה.
גם בעת הזו יש שלא השכילו וחוזרים על טעותם זו החמורה ומגלים את קץ הגאולה, ושוב מרחיקים יהודים תמימים באמונתם ע"י חלומות ונבואות שקר, שלא לדבר על כאלו שפרסמו נבואות זעם קשות וגרמו לשברון ופחד אצל רבים, אלו ואלו נביאי שקר.
הנביא חבקוק בפרק ב פסוק ג אומר: "כִּ֣י ע֤וֹד חָזוֹן֙ לַמּוֹעֵ֔ד וְיָפֵ֥חַ לַקֵּ֖ץ וְלֹ֣א יְכַזֵּ֑ב אִם־יִתְמַהְמָהּ֙ חַכֵּה־ל֔וֹ כִּֽי־בֹ֥א יָבֹ֖א לֹ֥א יְאַחֵֽר:" ודרשו על זה חז"ל במסכת סנהדרין צז: "מאי ויפח לקץ ולא יכזב, אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר: אם יתמהמה חכה לו".
כאמור, טעם איסור חישוב הקץ הוא משום "שהיו אומרים, כיון שהגיע את הקץ ולא בא, שוב אינו בא". מצינו טעם נוסף לאיסור זה מסופר בגמרא על ר' זירא שראה כמה מחכמי ישראל העוסקים בחישוב הקץ, אמר להם: בבקשה מכם אל תרחקו את קץ הגאולה, שכן שנינו שלושה באין בהיסח הדעת, ואלו הן: ואחד מהו זה משיח... . יוצא, כי העסק בחישוב הקץ, מרחיק את קץ הגאולה.
חסרון נוסף נגרם כתוצאה מחישוב הקץ, כי בקביעת מועד לבוא הגואל, סרה - לקובע - אמונתו וצפייתו לבואו עד אותו העת שעלה לו בחשבונו; וכידוע, אחד מעיקריה של אמונתנו הוא "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", ולא זו בלבד, אלא אף "אחכה לו בכל יום שיבוא" – לא בחנוכה, לא בפורים ולא בשום יום שהוא לא היום, אחכה לו בכל יום, מתי הוא יבוא הקב"ה יחליט אבל לנו יש ציווי להאמין שבכל יום הוא יום פוטנציאלי.
המצודת דוד על הפסוק בחבקוק ביאר "אף אם יתמהמה זמן רב עכ"ז אתה ישראל חכה לו ולא תתייאש ממנו כי בודאי יבוא בזמן הקבוע לא יאחר עוד לעבור את הזמן הקבוע וכאומר לזאת צויתיך לבאר הנבואה של מפלת בבל למען ידעו בבואה שמה' נעשה ועי"ז יאמינו בגאולה העתידה"
והמלבי"ם כתב: "אם יתמהמה הגם שהקץ האחרון יתמהמה, בכל זה חכה לו כי בא יבא ולא יאחר, ר"ל כי יש הבדל בין מתמהמה ובין מתאחר, שהמאחר יאחר זמן הקבוע ומוגבל, ואם יש לדבר זמן אלף שנים הגם שמתמהמה בכ"ז אם בא בעת הקבוע לסוף אלף שנים לא אחר את הזמן הקבוע, והנה הגאולה האחרונה יש לה שני זמנים זכו אחישנה לא זכו בעתה, והגם שכשלא יזכו יתמהמה, כי הקץ הקבוע בעתה הוא מוגבל לזמן רחוק מאד, בכ"ז כשיגיע הזמן המוגבל לא יאחר אותו, ובא יבא הקץ בכל אופן:"
צריך להאמין באמונה שלמה ששום דבר לא מקרה, לא המלחמה, ולא האירועים שסביבה ולא שום גלגל שמתגלגל בעולם ומניע תהליכים, הכל זה חלק מההשגחה המדויקת בלי שום מקרה, ובוודאי שזה חלק הכרחי בביאת המשיח, מה גם שאין לנו כבר כוח נפשי להכיל את כל הטרגדיות האלו ולכן כדברי המלבי"ם והמצודות, אנחנו מחזיקים באומנותינו ומאמינים בביאת המשיח בכל יום, ומחזקים ומתחזקים את האמונה הזו, אבל לא על ידי הבטחות של תאריכים, זה מרחיק, זה ממריד.
ויש את החכמים שיש להם ראשי תבות וגימטריות להוכיח בשמותיהם של המחבלים ומשתפי פעולתם כי הם ולא אחר זה גוג ומגוג, ועוד כהנה וכהנה ועל זה כתב האבן עזרא: "כל החושבים המלות או האותיות בחשבון גימטריא, הכל הבל ורעות רוח, כי דניאל לא ידע הקץ, ואף כי הבאים אחריו".
ומובא בשם רבי יהודה החסיד: "אם תראה אדם שמתנבא על משיח, דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש, ובשביל שהם מטריחים את המלאכים, אומרים לו על משיח, כדי שיתגלה לעולם, ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם, על שהטריחו המלאכים. או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו".
אין ספק שזה קל בעת הזו לפרסם נבואות ולהגדיל את קהל המעריצים ע"י הבטחות ונבואות, אבל יש מחיר לכל נבואה שכזו – כליון!! כדברי הגמרא, לא אני אומר את זה, הגמרא וחז"ל מתייחסים לזה בחוסר הכלה לשום מצב ולשום אירוע, רק להאמין שהוא יבוא, להאמין שאנו זקוקים לו יותר מאי פעם, אבל לא לתת תאריכים, לא לשבור את ליבותיהם של רבים כפי שקרה בקורונה.
ועדיין נשאלת השאלה אז מה יחזק אותנו בעת הזו, במה נתפס, באיזה חבל נתפוס מול הטלטלות הקשות בעולם??
יש מדרש נורא שיכול ללמד אותנו הרבה בעניין זה בעניין שרה אמנו כשנלקחה לבית פרעה בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מא סימן ב
"וכל אותו הלילה היתה שרה שטוחה על פניה ואומרת רבון העולמים אברהם יצא בהבטחה, ואני יצאתי באמונה, אברהם יצא חוץ לסירה, ואני בתוך הסירה, אמר לה הקדוש ברוך הוא כל מה שאני עושה בשבילך אני עושה והכל אומרים על דבר שרי אשת אברם"
בפירוש מהרז"ו במדרש על המקום מבאר את יסוד העניין:
"שטוחה לפניו- על דיבורה של שרה ותפילתה, יצא בהבטחה- שהש"י מבטיחו ואברככה ואגדלה שמך, ולשרה לא הבטיח אלא האמינה ובטחה בנבואתו, ואם היה אברהם ג"כ בתוך הצרה הייתה שרה בוטחת ומאמינה על ההבטחה הש"י לאברהם והיתה גם היא ניצלת על ידי הבטחתו, ולא כן עתה שאברהם חוץ לצרה והשיב לה הקב"ה לא בעבור הבטחה אני עושה אלא תפילה אני שומע וגדול שכר המאמין משכר המובטח ויתקדש שם שמים על ידך"
נצייר לעצמנו שני בני אדם שיש להם צרה גדולה בבית, אחד רץ למקובל שיש עליו שמועות שהוא רואה ישועות גדולות וכל אשר יאמר כך יהיה, ואותו מקובל הבטיח ליהודי הזה שעד חנוכה הצרה הזו תעבור.
בבית השני עומד בעל הצרה ומתפלל, תפילה ועוד תפילה, לא כוונות האר"י ולא תורת הסוד פשוט קורא תהילים ומתפלל בפשטות כוונתו- עכשיו בכנות בסתר ליבנו למי אנחנו חושבים שיש יותר סיכוי ברגע זה לישועה?? ברור שההוא שהבאבא הבטיח לו יש לו סיכוי גדול יותר- עכשיו נדמיין שאותו באבא זה רשב"י!! או דוד המלך!! או יוסף הצדיק!! או אברהם אבינו!! פה כבר אין שום שאלה ברור כשמש שהוא התרפא, ואם הקב"ה הבטיח לו?? זו כבר שאלה לבטלה! התשובה ברורה...
ברור לנו שההוא עם ההבטחה מסודר והשני זקוק לרחמים, אומר המדרש בדיוק הפוך, "והשיב לה הקב"ה לא בעבור הבטחה אני עושה אלא תפילה אני שומע וגדול שכר המאמין משכר המובטח ויתקדש שם שמים על ידך" גדול שכר המאמין כי תפילה אני שומע, יותר משכר המובטח, שזה היה אברהם אבינו, שרה שנמצאת בצרה ומתפללת כוחה גדול בהרבה מההבטחה של הקב"ה וכל הברכות שהוא בירך אותו.
אותה אמא שעומדת בהדלקת הנרות ובוכה עבור הבנים שלה ועבור עם ישראל, אותו יהודי עובד שכל יום לפני העבודה שלו מתפלל על הבן והנכד שלו שיגדל להיות בן תורה, שווה יותר מהבטחה של הקב"ה בעצמו!!
אנחנו רוצים משיח זה הגיוני זה טבעי אין לנו עוד יכולת להכיל את הזוועות ואת השוואה הנוכחית, זה ברור, אבל לא נתחזק דרך מחשבי קיצין, נתחזק דרך הסידור שלנו!! דרך התהילים שלנו!! זה הרבה הרבה יותר בטוח מכל הבטחה של מקובל אלוקי קדוש אשר יהיה.
עזריאל דוד היה מקורב מאוד לאדמו"ר "האמרי שאול" ממודז'יץ, רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב. הוא הלחין רבים מניגוני החצר החסידית שנודעה כל כך ביצירות שלה. חסידים סיפרו שיום שבו הגיע ניגון חדש של ר' עזריאל דוד לחצר "האמרי שאול" ממודז'יץ, שהיה מלחין בזכות עצמו, הוא יום חג לרבי.
שנת תש"ב, 1942. פסטג, המלחין הידוע, בעל התפילה, נדחס בקרון עם אלפים מאחיו באחת מרכבות המוות, בדרך מוורשה אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. האוויר בקרון הבקר העמוס, מחניק. אנשים, נשים וטף, שמשוועים למעט אוויר ומים, נדחפו באכזריות בידי הנאצים. קודם לכן הופרדו זוגות זה מזה, ילדים נקרעו מידי אימותיהם וזקנים כושלים נורו למוות לעיני יקיריהם.
הרכבת יצאה לדרכה. עזריאל דוד היה מכונס בתוך עצמו. ברקע נשמע שקשוק הגלגלים המונוטוני. ואז מול עיניו עלו לפתע המילים מי"ג העיקרים של הרמב"ם: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
פתאום הוא החל לפזם נעימה שקטה וחרישית, והוא התחיל לחזור עליה שוב ושוב. עיניו עצומות, והוא התנתק מהזמן ומהמקום. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח. אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח".
לאט-לאט הצטרפו עוד יהודים לשירת האמונה של פסטג. קרון שלם, דחוס באנשים מושפלים, מורעבים ומדוכאים, העושים את דרכם לטרבלינקה, שרים בכוונה: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה..."
שעה ארוכה נמשכה השירה המופלאה הזאת. ואז פנה ר' עזריאל דוד אל היהודים: "אחים יקרים! הניגון הזה הוא ניגונה של הנשמה היהודית. זהו ניגון האמונה הטהורה, שגם אלפי שנות גלות ורדיפות לא יכלו לה. מי שיקפוץ מהרכבת, יציל את עצמו ויצליח להביא את הניגון הזה אל מורי ורבי האדמו"ר ממודז'יץ בארצות הברית – אני אהיה אסיר תודה לו לנצח".
אחד הצעירים שהיו בקרון הרים את ידו. הוא מוכן לשליחות. בעזרת יהודים שהיו בקרון הוא הצליח איכשהו לקפוץ מהרכבת – עם הניגון.
ניו-יורק, שנת תש"ה, 1945. הימים האחרונים של השואה. בחצר "האמרי שאול" ממודז'יץ מתקיימת ברית לנכדו של האדמו"ר. באמצע סעודת המצווה, הרבי מספר לחסידים על מכתב שקיבל באותו שבוע משווייץ, מאותו צעיר שקפץ מהקרון, ובו סיפור המעשה וגם תווים עם מנגינת השיר.
הרבי ביקש במקום מבן ציון שנקר לבצע מתוך המכתב, מתוך התווים, את הניגון – וכל הציבור הצטרף אליו: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח". כך מהקרון בדרך לטרבלינקה, דרך בית מדרשו של הרבי ממודז'יץ, יצא השיר לאוויר העולם ומושר עד היום.
והרבי שהפיץ את הניגון אמר עליו: "עם הניגון הזה הלכו יהודים אל המשרפות, ועם הניגון הזה יקבלו יהודים את פני המשיח בגאולה".
לשיר באמונה בדרך אל הגאולה
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין
לתגובות a0507333664@gmai.com