האם ל"עבריינים" יש סיכוי בשבת שובה?

באחת משיחותיו הקדושות, חידש הרבי מליובאוויטש ששבת זו - "שבת תשובה" - גבוהה היא מראש השנה, נעלית היא אף מיום הכיפורים.

שהרי ידוע הכלל "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", הוי אומר: ימי השבוע הם הכנה לשבת הנעלית שתבוא לאחריהן. ובכן, שבת תשובה באה היא לאחר ראש השנה שחל בימות השבוע, נמצא שראש השנה הוא הכנה לקראת שבת תשובה הנעלית.

מאידך ידוע לנו עוד כלל, שבת "היא מקור הברכה" מהשבת נמשך הברכה למשך ימי השבוע הבא. נמצא ששבת תשובה הממשמשת ובאה, היא זו שתמשיך את הברכה לקראת יום הכיפורים, הוי אומר: שבת זו נשגבה היא ביותר.

שתי דרגות בתשובה "תשובה תתאה" (תחתונה) ו"תשובה עילאה" (עליונה). באגרת התשובה לרבינו הזקן בעל התניא מבאר באריכות את מהות התשובה. ובחסידות מוסבר שבשבת זו היהודי עושה "תשובה עילאה".

כאשר יהודי מתבונן במהות התשובה, שמא תיפול עליו חלישות, מי אני? כיצד אוכל? היש לי סיכוי? שמא עבריין כמוני, אבדה תקוותי...

מיד נאמר לו ליהודי, מה לך מתייאש? הרי בתחילת ליל יום כיפור יכריזו בכל בתי הכנסיות "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"...

עונה היהודי המיואש: ממש תודה רבה, מה אעשה עד אז? עכשיו רק "שבת תשובה", וכי עד ליל יום הכיפורים אשאר בחוץ? וכי יש לי סיכוי?

יתירה מזו טוען היהודי המיואש: גם בליל יום הכיפורים, אמנם יתירו לי להכנס לבית הכנסת בתור "עבריין", אך סוף כל סוף אשאר "עבריין", האם יש לי סיכוי לחזור בתשובה, להזדכך, להיטהר?

אז הנה חידוש עצום אותו חידש הרבי מליובאוויטש על יסוד דיוק במאמר רבינו הגדול "רבי עקיבא".

"אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים . . מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל".

מדייק הרבי: הרי הטהורים אינם צריכים מקוה, וברור שמקוה נועד לטהר את הטמאים. ולמה צריך רבי עקיבא להדגיש בדבריו שמקוה מטהר את "הטמאים"? לכאורה היה מתאים לקצר ולומר "מה מקוה מטהר אף הקב"ה מטהר (את ישראל)".

אלא, מניח הרבי יסוד עצום, ובפשטות זה חידוש עצום בהבנת הגמרא, וזה היפך פסק מפורש של רבינו הזקן בספר התניא:

לפנינו "עבריין" חמור החוטא בכמה חטאים, כעת הוא רוצה לחזור בתשובה רק על עבירה אחת. האם האם ה' יקבל תשובה שכזו?

בפשטות נזעק לא ולא.

וכי יעלה על הדעת שיגיע עבד אל מלכו ויאמר לו מהיום אני מוכן לקבל את מלכותך רק בפקודה אחת. אפילו אם יגיד שהוא מקבל את המלך במיליון פקודות אך רק פקודה אחת אינו מוכן לקבל "אחת דתו להמית" . . (וכך אכן מבאר רבינו בעל התניא בתחילת "אגרת התשובה" ש"מצות התשובה היא . . שיגמור החוטא בלבו לבל ישוב עוד לכסלה ולא יעבור עוד מצות המלך הן במצות עשה הן מצות ל"ת)

וכאן ניצב הרבי בחידושו העצום על יסוד דברי רבי עקיבא "מה מקוה מטהר את הטמאים" מדובר שהטמא נשאר בטומאתו (!) ובכל זאת המקוה מטהר אותו.

היתכן?

כן כן. הרי ישנן כמה סוגי טומאות חלקן קלות (כטומאת קרי) וחלקן חמורות (כטומאת זיבה). ומה יהיה הדין אם זב הטמא טומאה חמורה (טומאת שבעה) ראה קרי שהיא טומאה קלה (טומאה מדרבנן, ובטבילה בלבד הוא נטהר). האם עליו לטבול מטומאת קרי הקלה?

אכן מצאנו בזה מחלוקת תנאים (במשנה ספ"ג דברכות). לפי חכמים זב שראה קרי צריך לטבול, אך רבי יהודה פוטר.

שיטת רבי יהודה הגיונית היא, וכי מה יעזור לו ל"זב" שיטבול מ"קרי", הרי עוד טומאתו בו . . טומאה חמורה יוצאת עליו מגופו???

אכן, רבי עקיבא סובר כשיטת חכמים. וזה אומרו: "מה מקוה מטהר את הטמאים" כשם שהמקוה מטהר את הזב מטומאת קרי הקלה, למרות שהוא עדיין טמא בטומאה זיבה חמורה, "כך הקב"ה מטהר את ישראל" שאם יש יהודי החוטא בכמה חטאים חמורים והוא חוזר בתשובה אפילו על חטא קל אחד, הקב"ה מטהר אותו, למרות שעדיין הוא חוטא בכמה חטאים חמורים אחרים.

וכאן נעמדת לה השאלה ששאלנו מכבר: היתכן?

וכי יעלה על הדעת שיגיע עבד אל מלכו ויאמר לו, אני מתחרט רק על עבירה אחת? וכי יעלה על הדעת שעבריין יכריז מהיום אני חוזר בתשובה, אהיה מוכן לקבל את מלכות ה' רק במצוה אחת?

ה-י-ת-כ-ן?

היה מי שניסה לתרץ ולומר:

אליבא דאמת ודאי שהגדרת "תשובה אמיתית" היא תשובה שלימה ומוחלטת, כדברי רבינו הזקן באגרת התשובה. אך כדי לקרב את בני ישראל צריך קצת טקטיקה, לקרב טיפין טיפין.

אך הסבר זה לא מספק, שהרי לפי הסבר זה יוצא ששיטת הפעולה לקרב יהודים טיפין טיפין היא לא מבוססת על "אמת", רק טקטיקה טכנית. והתורה שלנו היא "תורת אמת".

לכן צריך לומר בעומק יותר:

בני ישראל הם לא רק עבדים של הקב"ה הם גם בנים. עבד שלא מקבל מרות מוחלטת אחת דתו. אבל בן שלא מקבל מרות, הרי האבא אוהב אותו ומנסה להשיבו אליו אפילו טיפין טיפין.

לפי נבין דיוק לשונו של רבי עקיבא: "מי מטהר אתכם? אביכם שבשמים".. זהו אבא טוב שמוכן לקבל אפילו תשובה למחצה שליש ורביע.

ומכאן אני פונה אל ה''עבריין שבתוך ליבי'', היצר. הרע הזה, המנסה לייאש אותי ולומר לי, אין סיכוי, עזוב אותך . . וכי תצליח אי פעם לשמור על העיניים ב-100%? וכי תצליח לשמור על הלשון ב-100%? וכו' וכו'

לעבריין הזה אספר את חידושו העצום של הרבי וכך אומר לעצמי: גם אני המפונק, ובדימיוני נראה לי שקשה לקיים את כל התורה כולה, גם לי יש סיכוי לעבוד את ה' עכ"פ בצעד אחד קדימה. וגם צעד קטן לאדם הרי הוא צעד גדול לכבודו יתברך.

ומכאן הנני יוצא במחול של תשובה: "א-ב-י-כ-ם ש-ב-ש-מ-י-ם . . ואומר ואומר מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים (כן כן. גם לטמא כמוני יש סיכוי), אף הקב"ה מטהר את ישראל".

"שבת אותיות תשב" (הבעש"ט)

שנזכה בשבת קודש זו לשוב בתשובה שלימה.

שבת שלום.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, ז"ל.

לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com