"הבן שלי לעת זקנותי החליט לאתגר אותי, דווקא הצעיר הזה מעביר אותי סרטים, אין ישיבה שהוא לא עף ממנה, אין משגיח שהוא לא הסתכסך אתו, אין לי מושג מה אני עושה אתו עוד, התייאשתי" מילים אלו במדויק נאמרו לי השבוע בשיחת טלפון של יהודי יקר שהחליט לשתף אותי במצוקתו.
השיחה הזו זרקה אותי למספר שיחות אחרות שזעזעו אותי בעבר, שיחות כאלו שאתה רוצה לנחם את האבא על אומללותו שיש לו בן בכלל, שיחות כאלו שאתה ישר מרחם על הילד כאשר בדמיונך אתה צולל למפגשים הביתיים של הילד הזה עם אבא שכל כך לא מאמין בו.
באחד מלילות הקורונה, לאחר סגר של כמה שבועות ברצף צלצל הפלאפון שלי בשעת לילה מאוחרת ועל הקו הייתה אמא בוכייה, היא סיפרה שהודיעו לה מהמשטרה שהבן שלה (קטין) עצור, ושאלה אם יש לי קשרים כדי לברר על מה ולמה ולעזור, לא הכרתי את האמא אבל הלב לא נתן מנוח, והשתדלתי מה שבכוחי לברר, כשחזרתי לספר לה שהוא היה מעורב בשוד של פיצוציה, היא ענתה: "תמיד ידעתי ואמרתי שהוא יהיה מעורב בפלילים לא מפתיע אותי שהוא שודד" הייתי בשוק מהתגובה ומיד הפטרתי לה שזאת אומרת שהוא סך הכלל הוא ממש את השאיפות/נבואה שלך, אז מה את רוצה מהבן שלך???
לפני מספר שנים הייתי עם רעייתי אצל רופא ובמהלך הבדיקה הרופא (ירא שמים) אמר לנו "יהיה לכם בן צדיק" שאלתי אותו איך הוא יודע, אז הוא ענה: רואים!!! אתה לא רואה??? והתפיסה הזו להשתמש בטרמינולוגיה של קדושה של צדיקות משפיעה על הלך המחשבה שיוצרת מציאות, ילד שאבא שלו קורה לו קופיקו, או שפן, או כבש, או שודד, אז כך הוא יגדל אבל ילד שיקראו לו צדיק הוא ינותב לצדיקות.
בפרשת השבוע אנו פוגשים את אחת מהסיפורים המזעזעים ביותר שקיימים בתנ"ך, זוג הורים מגיעים לבית הדין עם הבן שלהם שזה עתה חגג בר מצווה, והם מבקשים מבית הדין לסקול אותו כי הוא אוכל וזולל ולא מקשיב להם....
רשב"י הקדוש בגמרא לא מסכים לקבל שהסיפור הזה הוא מציאותי, "לא היה ולא נברא אלא דרוש וקבל שכר" רשב"י הפרוש והקדוש, לא מצליח להבין איך התורה מספרת כזה סיפור שלא יתכן שההורים כך ירצו שיהרגו את בנם, בזוהר הקדוש מסופר שלא רק רשב"י לא מסכים לזה אלא שורש נשמתו של רשב"י גם לא מסכים לזה, משה רבינו! הוא מתווכח עם הקב"ה ואומר שהוא לא מסכים להיות הסופר שכותב את זה בתורה, עד שהקב"ה אומר לו, שזה לא כפשוטו אלא יש פה סודות גדולים.
דרוש וקבל שכר- לפי הפשט למה הורגים את הבן סורר ומורה הזה כי הוא עתיד ללסטם את הבריות, אם כך נשאלת השאלה הרי יש דין בגמרא שאם אחד ההורים חוזר בו אפילו ברגע האחרון ממה שאמר על בנו, אז לא הורגים את הילד, צריך ששניהם יאמרו, אבל נשאלת השאלה אם הבן הזה עתיד להיות שודד מה אכפת לי שאמא שלו חזרה בה עכשיו, הרי יש פה תוכנית מיגור פשע של שודד ודאי עתידי.
אלא מייסד ה"שם משמואל" יסוד נפלא על פי יסוד התשובה בזכות האבות הקדושים, שכאשר זוג הורים עומדים ואומרים מול בית הדין שאין לבן הזה סיכוי והוא יהיה שודד, אז זה מה שייקרא לילד הזה, הוא אכן יגדל לשודד, אין לו שום אלטרנטיבה, אבל אם אמא שלו חוזרת בה, זאת אומרת שהיא נותנת לו תקווה שלא יהיה שודד אז מיגרנו את הפשע בדרך יותר טובה מרציחה- נתנו לו תקווה.
כאשר ההורים לא נותנים תקווה עד כדי שהם מעידים בבית דין שהילד הזה חסר סיכוי, אז אכן כך יהיה! ומי יודע אם על המצבה שלו בשמים לא יהיה כתוב שההורים הם היו מנתבי הרצח שלו.
השבוע כמו בשבועות האחרונים נרצחו במדינה מספר לא מבוטל של ערבים, וזה רף שהולך וגודל, בתקשורת האשימו מיידית את שר הבטחון לאומי, כלכלי, פנימי וחיצוני, פלוס הרפורמה המשפטית ואי גיוס חרדים, אבל למי שקצת מתבונן יודע להגיד בקלות היכן הבעיה אצל בני דודינו, מיגזר שמחנך לנקמות דם בעוון חילול כבוד המשפחה, מגזר שכבוד האדמה חשוב להם יותר מבני אנוש, מגזר שהלהיט הגדול ביותר בחתונות אצלם זה ירי באוויר, מגזר שהחינוך שלו והטרמינולוגיה החינוכית קיומית שלו זה רצח, כסף, כבוד, נקמה, ושלא לדבר על חלום הלאומיות שלו ששופע אלימות אינסופית, לא יעזור שום דבר אחר חוץ מלחנך אותם בדרך שונה, אבל כל עוד "על חרבך תחיה" זו גזירת עליון וזו השפה שלהם, לא יעזור שום יחידות מיוחדות ולא תוכנית כלשהי והפתרון היחיד שיש זה שנתפלל לימות המשיח בב"א ש"לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
"דרוש וקבל שכר" - הסיבה שנרצחו השבוע צאצאי ישמעאל זה להזכיר לנו את הנאמר בתורה על ישמעאל הסבא רבה שלהם, בעת שנשלח על ידי אברהם אבינו למדבר וגסס למוות והוא שוכב תחת השיחים ואמא שלו מתרחקת כדי לא לראות את מותו, ואז הקב"ה מקשיב לתפילתו "באשר הוא שם" - מזדעקים מלאכי השרת איך יתכן, הרי מבני בניו ירצחו את עם ישראל ולא יתנו להם מים?? הוא עתיד ללסטם את הבריות, ממש בן סורר קלאסי.
אומר להם הקב"ה באשר הוא שם! עכשיו הוא צדיק! אז יש לו זכויות! וצריך להבין איך יתכן הרי מדובר באדריכל של עם רוצחים צמאיי דם והכל גלוי וידוע לפניו יתברך כולל הפיגוע הנוראי שהיה השבוע בחברון?!
והתשובה היא כי אברהם אבינו האמין בסיכויי של ישמעאל לחזור בתשובה כפי שהפרקי דרבי אליעזר מתאר:
"וישב במדבר פרן שלח ישמעאל ולקח לו אשה מבנות מואב לאחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה שלא ירד מעל הגמל במקום שישמעאל שרוי תמן והגיע לשם בחצי היום ומצא שם את אשתו של ישמעאל אמ' לה היכן הוא ישמעאל אמרה לו הלך הוא ואמו להביא פירות ותמרים מן המדבר אמ' לה תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר אמרה לו אין לי לחם ולא מים אמ' לה כשיבא ישמעאל הגידי לו את הדברים הללו וב"ן חכ"ם כחצ"י חכ"ם ואמרי לו זקן אחד מארץ כנען בא לראותך ואמ' חלף מפתן ביתך שאינה טובה לך וכשבא ישמעאל מן המדבר הגידה לו את הדברים הללו ובן חכם כחצי חכם והבין ישמעאל ושלחה אמו ולקחה לו אשה מבית אביה ופטימה שמה ועוד אחר שלש שנים הלך אברהם לראות את ישמעאל בנו ונשבע לשרה כפעם ראשונה שאינו יורד מן הגמל במקום שישמעאל שרוי שם והגיע לשם בחצי היום ומצא שם אשתו של ישמעאל ואמ' לה היכן הוא ישמעאל אמרה לו הוא ואמו הלכו לרעות את הגמלים במדבר אמ' לה תני לי מעט לחם ומים כי עייפה נפשי מדרך המדבר והוציאה לחם ומים ונתנה לו עמד אברהם והיה מתפלל לפני הב"ה על בנו ונתמלא ביתו של ישמעאל מכל טוב ממין הברכות וכשבא ישמעאל הגידה לו את הדבר וידע ישמעאל שעד עכשו רחמי אביו עליו כרחם אב על בנים"
מרגש לראות את המאמצים שאברהם עושה לפגוש את ישמעאל ולהוכיח לו שהוא אוהב אותו, והוא מגיע שוב ושוב, והסוף כידוע במסכת בבא בתרא דף טז: " א"ר יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו שנאמר (בראשית כה, ט) ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו שישמעאל חוזר בתשובה בסוף ימיו" וכל זה כי יש לו אבא שהאמין בו!!!
יסוד הדברים הוא שישמעאל גודל בבית של ענק הענקים אברהם אבינו איש האמונה והחסד, הוא רואה מסירות נפש לעבודת ה', הוא מדבר בשפת אברהם אבינו, הגם שהוא יוצא לדרך רעה, החינוך הפנימי שלו נחקק בנשמה, והוא חוזר בתשובה בערוב ימיו ולכך גם כשהוא צעיר במדבר הוא בעל זכויות.
ילד שגדל בבית שהשפה שם היא אמונית, שהשפה שם היא שאפתנית בקודש, ילד שגדל בבית שההורים מאמינים בו, הוא ילד עתיר זכויות כבר עכשיו, כי הוא יהיה צדיק! ואם אתם לא רואים? תסתכלו לעומק שלו!!
בהמשך הפרשה התורה מתייחסת לפרשיית נערה המאורסה שצעקה ולא שמעו אותה, התורה באופן חריג נותנת לזה משל "כי כאשר יקום איש על רעהו והרגו נפש כן הדבר הזה" , מי שזקוק לעזרה ולא מצליח לזעוק הוא בגדר של מת חי, כמו חלום נורא שאדם חולם על רוצח שרודף אחריו והוא לא מצליח בחלום לצעוק, הוא צועק בלי קול.
ילד שגדל בבית שהאמא שלו יודעת שהוא יהיה שודד, והאבא שלו ממש מצטער שהוא נולד לו, הוא ילד שזועק לעזרה, זועק לצורך במישהו שיאמין בו, כי אם הוא ישאר עם המורשת של ההורים שלו, הוא אכן יממש את חלומם ויפספס את חייו.
ילד שמחנך צועק לו מול כל הכיתה לא ייצא ממך כלום, או ר"מ בישיבה שצועק על בחור שהוא בעל הבית (בעלבת) ומדבר שטויות, יש פירות להבטחות שלכם ל"ע, וביום שהוא יממש את זה, זה יהיה חרוט על גבכם ונשמתכם.
מי שבסביבתנו זועק לעזרה, אילמת או נשמעת, זעקת כאב לב וזעקת כאב גופני ונפשי, והסביבה אדישה לזעקה שלו, כל המתעלמים שותפים ברמה כזו או אחרת למוות שלו.
רשב"י ומשה רבינו לא מסכימים לקבל שיש כאלו הורים יהודים, אבל הם מסכימים לקבל שגם אם זה צריך להכתב בתורה יש בזה עומק של הוראות חינוכיות, עומק כזה שאם נחפור בו אולי גם נצליח לתקן אותו, וכדברי הרש"ר הירש בפתח פרשתנו: "על כך מוסיפה התורה את דין בן סורר ומורה. שההורים עצמם דורשים את מותו כדי להציל אותו מהשחתה גמורה. בכרך ח של ישורון כבר עסקנו בהרחבה בפרשה זו. הזכרנו שם את השיטה (סנהדרין עא ע"א) שדין בן סורר ומורה "לא היה ולא עתיד להיות"; בכל עבר ובכל עתיד הוא היה ויהיה רק הלכה עיונית שהתנאים האמורים בה מונעים את הגשמתה למעשה, ואף על פי כן או דוקא משום כך הוא אוצר בלום של אמיתות חינוכיות שחקירתן היא בגדר "דרוש וקבל שכר": העוסק בהן יפיק מהן תועלת מרובה למלאכת החינוך של ההורים"
בימי חודש אלול חודש התקווה שהקב"ה נותן לנו כל שנה מחדש היא תקווה שאפשר להשתנות אבל בעיקר כלי להיות צדיקים כי הוא מאמין בנו שאנו יכולים להגיע לזה, נשתדל ללכת בדרכיו וניתן תקווה לנו ולאחרים שגם אם מישהו אמר לנו שאין חלילה סיכוי, נדרוש ונקבל שכר על פרשייה שלמה בתורה שנכתבה להוכיח אחרת.
הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין
מייל לתגובות: a0507333664@gmail.com