1:
מוצאי ט׳ באב, זאת הזדמנות טובה ללמוד קצת על ירמיהו הנביא.
ירמיהו בן חלקיהו הנביא נולד בתשעה באב.
הוא נקרא ״ירמיהו״ על שם שבימיו ״התרוממה״ מידת הדין, וכן על שם שבימיו הקים ה׳ אויב ש״ירים״ את ידו על ירושלים.
אמנם ירמיהו היה מן הכהנים אשר ב״ענתות״, אך הוא מעולם לא שימש בכהונה.
רבים זלזלו בו כיוון ששורשו היה מ״רחב״ הגויה.
חז״ל אומרים שלאחר שרחב התגיירה והתחתנה עם יהושע בן נון, זכתה שיצאו ממנה שמונה כהנים:
נריה, ברוך, שריה, מחסיה, חלקיה, חנמאל, שלום וכמובן ירמיהו עצמו.
ר׳ יהודה אומר שאף חולדה הנביאה היא מצאצאיה של רחב.
ירמיה נולד מהול.
בהיותו עדיין בבטן אמו, ממש לפני שכרעה ללדת, הוא פתח את פיו ואמר לאביו שהוא לא מסכים לצאת עד שיאמרו לו מה יהיה שמו.
ניסה אביו לומר לו כמה שמות, אך ירמיהו לא הסכים לקבלם, עד שבא אליהו הנביא ובישר לו ששמו יהיה ״ירמיהו״, רק אז הסכים לצאת לאוויר העולם.
ירמיהו התחיל להתנבאות בשנת שלושת אלפים מאתיים תשעים ושמונה לבריאת העולם.
נבואתו נמשכה בתקופת שנות מלכותם של: יאשיהו, יהואחז, יהויקים, יהויכין וצדקייהו.
הוא החל להתנבא כארבעים שנה לפני חורבן בית המקדש הראשון, הוא זה שכתב את מגילת איכה בנבואה, עוד לפני החורבן, ואכן כל מה שהתנבא, התקיים.
2:
הסיפור הבא מופיע במדרש.
יום אחד, כשהיה ירמיהו הנביא נער, יצא לו לטייל ביחד עם נבוכדנאצר.
המדרש מתאר את נבוכדנאצר באותם ימים כ״עני ונבזה״.
לפתע אמר נבוכדנצר לירמיהו:
״מי יתן והייתי מלך על כל העולם כולו.
כשאהיה מלך על כל העולם, אבוא על ירושלים, אשרוף אותה ואהרוג את כל יושביה,
לאחר מכן אשרוף גם את בית המקדש, ומי שישאר חי אוליך אותו בשבי״.
אדם רגיל שהיה שומע כאלו מילים מנער צעיר, היה מגחך בליבו ולא מתייחס.
אבל ירמיהו, שכבר מבטן אמו יועד להיות נביא, עליו נאמר: ״מרחם אמך הקדשתיך״, ראה ברוח קודשו שאין אלה דברי סרק, והשעה של נבוכדנצר משחקת לו.
כשהבין ירמיהו שהחלום של נבוכדנצר אכן עומד להתגשם, ביקש ממנו שאם וכאשר יתגשמו דבריו, שיסכים לתת לירמיהו את ירושלים, להבטיח לו שלא יפגע בעיר הקדושה.
אך נבוכדנצר סירב.
ביקש ירמיהו מנבוכדנצר שיתן לו לפחות את בית המקדש, אך הוא סרב.
אמר לו, תן לי לפחות תינוקות של בית רבן, אך גם לבקשה זו סרב נבוכדנצר.
אמר ירמיהו לנבוכדנצר, הרי בכל זאת חברים אנחנו וראוי הדבר שאקבל ממך משהו, מה תיתן לי?
ענה לו נבוכדנצר: ״ביום שאשרוף את בית המקדש, מה שתצליח להציל משעת הצהריים והלאה, הרי הוא שלך״.
כתוב ב״מדרש״ שבאותו יום שנשרף בית המקדש, היה ירמיהו ב״ענתות״, הקב״ה שלח אותו לקנות את השדה של חנמאל דודו.
כשחזר ירמיהו לירושלים, היא נשרפה כליל ולא היה מה להציל ממנה.
על זה קונן ירמיהו ״אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צלילי ערב״.
3:
בספר ״המור שבתורה״ שואל, איך יכול להיות שנבוכדנצר, בזמן שהיה נער עני ונבזה, חולם חלום כל כך חריג?
למלוך על כל העולם, לשרוף את כל ירושלים, להרוג את תושביה ולשרוף את בית המקדש, הזהו חלום הגיוני לנער??
כתוב ב״מלכים״ א׳ (פרק י׳ פסוק י״ג):
״והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה״.
מה הפירוש ״כל חפצה״?
מלכת שבא ביקשה משלמה שיתחתן איתה.
בתחילה שלמה המלך סירב בטענה שהיא גויה, היא לא וויתרה והחליטה להתגייר כדי ששלמה יסכים להתחתן איתה, כמו שאכן קרה.
לא עברו ימים רבים ונולדה להם בת.
לבת זו נולד נבוכדנצר.
אם כן יוצא שנבוכדנצר הוא נכד של שלמה ומלכת שבא.
עכשיו מובן איך נער עני ונבזה חולם את מה שהוא חלם.
אחד כזה שזורם בעורקיו דם חשוב של מלוכה, גם של שלמה וגם של מלכת שבא, אכן ראוי לו לחלום חלומות של מלכים.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי