עניין בפרשה: התרת נדרים ב"כל נדרי"

הגמרא במסכת נדרים כג: הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל

ומבאר הר"ן את מסקנת הגמרא להלכה כי המבטל בראש השנה את נדריו ובאמצע השנה שכח את ביטולו ונדר הרי הנדר בטל ומבוטל אך אם זכר את דבר ביטול הנדרים שעשה בראש השנה ולמרות זאת נדר הרי הנדר חל.

ובהמשך דבריו מבאר הר"ן כי מטרת אמירת כל נדרי ביום הכיפורים היא כדי לבטל את הנדרים שאנו עשויים לידור בשנה החדשה ולכן גם צריך לומר את הכל נדרי בלשון המתייחסת לנדרי העתיד ולא כמו שיש הטועים לומר בלשון שמתייחסת לנדרי השנה שעברה.

שיטת הר"ן דהנדר העתידי בטל מדין נדר בטעות

הר"ן בנדרים עה: סובר כי מסירת מודעה על ביטול כל הנדרים העתידיים מועילה מדין נדר טעות וההסבר מבוסס על דברי הר"ן בנדרים כג: שביטול הנדר מועיל רק במקרה שבעת עשיית הנדר שכח הנודר את מסירת המודעה על רצונו לבטל מראש את כל הנדרים ולכן נדר את הנדר וממילא הנדר שנאמר באמצע השנה הרי הוא נדר בטעות כי בתחילת השנה האדם כבר גילה את דעתו שאיננו מעוניין שנדריו יחולו.

על פי סברת הר"ן כתב המנחת שלמה בנדרים סימן ז' שאם הנודר מסתפק שמא בעת שנדר את הנדר הוא היה שרוי בכעס רב עד כדי שגם אם היה זוכר את מודעתו על ביטול הנדרים בכל זאת היה נודר את הנדר אזי נדריו שעשה בעת כעסו חלים כי מסתבר שהנדרים הללו אינם נדרי טעות.

וכשיטת הר"ן פסק הרעק"א ביו"ד סי' ריא' דאם בשעה שנודר אינו זוכר את מודעתו על ביטול הנדרים הרי נעשה כאילו הנודר טעה ונכשל בלשונו וממילא אין פיו וליבו שווים ולכן הנדר אינו חל כלל.

שיטת החזון איש דהנדר העתידי בטל כי יש לאדם כוח לשלוט על דיבורו העתידי

החזון איש בנדרים סימן קלו' הקשה על סברת הר"ן מדברי הגמרא בנדרים עה: דשם הגמרא מביאה את שיטת ר' אליעזר הסובר שהבעל יכול להפר מראש את נדרי אשתו ולומר לה כל הנדרים שתידרי מכאן ועד זמן פלוני הרי הם מופרים מעכשיו

ובהווא אמינא מבינה הגמרא שהפרת הבעל את נדרי אשתו מראש דומה לביטול נדרי עצמו על ידי מסירת מודעה בתחילת השנה וכמו שבנדרי עצמו מכוח מסירת המודעה הנדרים אינם חלים כלל כך גם נדרי אשתו אינם חלים כלל.

ומקשה החזון איש דאם כסברת הר"ן שמסירת המודעה בתחילת השנה גורמת שהנדרים באמצע השנה נחשבים כנדרי טעות קשה מאוד להבין את ההווא אמינא של הגמרא וכי מה דמיון יש בין נדרי עצמו שניתן לומר כי המודעה בתחילת השנה הופכת את הנדר באמצע השנה לנדר טעות

לבין זכות הפרת נדרי אשתו שזוהי זכות שהתורה מקנה לבעל אך לא ניתן לומר כי האישה נדרה בטעות ההיפך הוא הנכון האישה נדרה בכוונה מלאה אלא שהתורה נתנה כוח לבעל להפר את הנדר למרות שהוא נידר בכוונה תחילה.

לאור זאת מסיק החזון איש כי מסירת המודעה בתחילת השנה יכולה להפר נדרים שנודרים באמצע השנה מאחר שיש לאדם זכות וכוח לשלוט על דיבורו העתידי ולכן כאשר אדם נודר באמצע השנה המילים שהוציא מפיו כדי לידור אינן נחשבות ואינן פועלות לעשות נדר כי המודעה גורמת שדיבורים מסוימים אינם נחשבים כדיבור וזאת משום הכוח שיש לאדם לשלוט על דיבורו העתידי.

עפ"ז כותב החזון איש כי אם אדם נדר ובעת הנדר שכח את מודעתו שבה הוא מבטל את נדריו העתידיים ועכשיו לאחר שנדר ונזכר במודעתו הראשונה ברור לו כי היה נודר למרות שעשה תנאי בתחילת השנה וכגון הנודר בעת כעס רב בכל זאת הנדר שנדר בטל וההסבר הוא כי יש לאדם כוח לשלוט על דיבורו העתידי וכל עוד והאדם לא ביטל את המודעה הראשונה או שאמר במפורש שנודר למרות מודעתו הראשונה הרי כל הנדרים הללו אינם חלים כלל.

ביאור השערי יושר את שיטת הר"ן

השערי יושר בשער ה' פרק כב' מפרש את שיטת הר"ן שמסירת מודעה על ביטול הנדרים העתידיים מועילה לבטל את הנדרים מדין נדרי טעות אך אין הביטול נחשב כנדרי טעות ממש המתבטלים מאליהם אלא מסירת המודעה נותנת אפשרות לנודר באמצע השנה להפר את הנדר כדין כל התרת נדרים שיש כוח ביד החכם להפר נדר שנידר בטעות וכמו שחכם יכול להפר נדר לאחר שנידר כך המוסר מודעה יכול להפר מדין התרת נדרים.

וממילא מתבאר מדברי השערי יושר כי לשיטת הר"ן מסירת המודעה נותנת לנודר אפשרות הפרה מדין התרת נדרים וכביכול המוסר מודעה נהפך לחכם המתיר את הנדר מתוך טענת נדר בטעות.

שיטת המהרי"ל דמסירת המודעה הוי מדין התרת נדרים

המהרי"ל בהלכות יום הכיפורים כתב שצריך לומר "כל נדרי" ביחד עם הש"ץ והציבור דלא מיבעיא למ"ד ד"כל נדרי" בא להתיר נדרים לשעבר (דלא כהר"ן) שבוודאי צריך לומר עם הש"ץ והציבור משום שאין אדם בעצמו יכול להתיר את נדרו שנדר בעבר

אלא גם למ"ד ד"כל נדרי" הוי כדי להתיר את הנדרים דלהבא מ"מ יאמר "כל נדרי" עם הש"ץ והציבור כדי שיהיו לפחות שלושה מתירין

הרי מבואר מדבריו כי מסירת המודעה דלהבא הוי מדין התרת נדרים ולכן צריך לומר עם הש"ץ והציבור כדי שיהיו לפחות שלושה מתירין כדין כל התרת נדרים שמתירין בשלושה.

כך גם מבין המהרי"ל את שיטת רבינו תם הסובר שב"כל נדרי" צריך לומר מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא ודלא כהגורסים מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה וכתב המהרי"ל ששיטת ר"ת היא ד"כל נדרי" הוי מסירת מודעה והתרה לנדרי השנה הבאה ודקדק המהרי"ל בלשונו לומר ד"כל נדרי" הוי התרה לנדרים שלהבא.

סיכום

הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה ימסור מודעה כי מבטל מהיום את כל נדריו שעתיד לידור.

לשיטת הר"ן ועוד ראשונים את מסירת המודעה אנו עושים ב"כל נדרי" אך יש החולקים וסוברים כי אמירת "כל נדרי" נועדה כדי להפר את הנדרים שנדרו במהלך השנה שעברה.

השערי יושר לומד בשיטת הר"ן כי מסירת המודעה מועילה מדין התרת נדרים שיש ביד החכם כוח להפר נדר שמתברר כי נידר בטעות.

החזון איש סובר כי מסירת המודעה מועילה להפר את הנדרים שהאדם נודר באמצע השנה כי לאדם יש זכות וכוח לשלוט על דיבוריו העתידיים.

המהרי"ל סובר כי מסירת המודעה מועילה מדין התרת נדרים.