פרשת תרומה: מצוות בניית בית המקדש

המנחת חינוך במצווה צה' כותב כי מכוח הציווי של ועשו לי מקדש נבנו כל בתי המקדש שהיו לעם ישראל. המשכן במדבר, הבתים בשילה נוב וגבעון וגם בתי המקדש הראשון והשני שהיו בירושלים ומכוח הציווי גם ייבנה במהרה בית המקדש השלישי.

הרמב"ם בפרק א' מהלכות בית הבחירה הלכה ה' כותב שעיקר בניין הבית הוא קודש הקודשים, אולם, מחיצות ועוד( עיין שם) ובהלכה ו' כותב הרמב"ם שיש מצווה לעשות כלים לבית המקדש כגון מזבח, מנורה, שולחן ועוד (עיין שם)

רדב"ז לומד ברמב"ם שבניין הבית והכלים הם מצווה אחת

הרדב"ז לומד כי הרמב"ם סובר שבניין בית המקדש ועשיית הכלים נלמדים מהציווי של ועשו לי מקדש ולכן הם נחשבים מצווה אחת. אפשר לומר כי הסברת הרדב"ז היא שלא ניתן להשתמש בבית בלי כלים וכמו להבדיל בבית שלנו כדי שיהיה ראוי למגורים צריך שיהיו בו כלי בית ורהיטים כך להבדיל בבית המקדש צריך שיהיו כלים לעבודת בית המקדש.

מנחת חינוך לומד ברמב"ם שבניין הבית והכלים הם מצוות נפרדות

המנחת חינוך במצווה צה' לומד ברמב"ם שבניין הבית והכלים הם ב' מצוות נפרדות ומוכיח זאת מחילוק ההלכות ברמב"ם בהלכה ה' כתב הרמב"ם את דין בניין הבית ובהלכה ו' את דין עשיית הכלים וטוען המנחת חינוך שאם באמת הרמב"ם סובר כי הם מצווה אחת היה צריך לכתוב אותם בהלכה אחת ללא פיצול.

סברת המנחת חינוך

סברת המנחת חינוך לחלק בין מצוות בניין הבית לעשיית הכלים היא שהכלים נועדו להיות מעין הכשר מצווה. המנורה היא רק הכשר למצוות הנרות, השולחן משמש כהכשר למצווה עצמה שהיא לחם הפנים וכן בשאר הכלים ולכן אין הכלים נכללים במצוות ועשו לי מקדש.

נפק"מ בין הצד של בניין וכלים מצווה אחת לבין הצד שהם ב' מצוות

לכאורה אפשר לומר כי הנפק"מ בין הרדב"ז למנחת חינוך היא מה קורה כאשר חסר אחד מן הכלים, אם נלמד שהכלים והבניין הם מצווה אחת של ועשו לי מקדש אז חיסרון כלי משמעותו חיסרון בבית המקדש עצמו כי הבית והכלים הם מצווה אחת הנלמדת מהפסוק ועשו לי מקדש וא"כ אסור לעבוד כאשר חסר כלי מה לי חסר קיר אבל לצד השני שכלים ובית הם ב' מצוות נפרדות אז חיסרון הכלי לא פוגם בועשו לי מקדש כי הפסוק עוסק בבניין עצמו ולא על בכלים.

דין שיקוע הכיור במקווה

הגמרא בזבחים כ. וביומא לז. מביאה את הדין שבלילה צריך לשקע את הכיור בתוך מקווה והסיבה היא כי הכיור נחשב כלי שרת ולכן הוא מקדש את המים שבתוכו בקדושת כלי שרת וא"כ בלילה המים שבתוך הכיור יכולים להיפסל בלינה ולכן היו משקעים את הכיור עם המים כדי להציל את מי הכיור מפסול לינה.

כיצד שיקוע הכיור במקווה מציל מפסול לינה

לכאורה צריך להקשות מה יועיל שיקוע הכיור במקווה והרי מימיו כבר קדושים בקדושת כלי שרת וא"כ יפסלו בלינה בתוך המקווה יכולים הם להיפסל בלינה. מתרץ הברכת פרץ על פי גרסת השיטה מקובצת ברש"י זבחים כ. שכיוון ובבית המקדש בור המקווה היה מחובר למעיין אז מי הכיור מקבלים שם ודין של "מחוברים" למעיין ומחוברים מפקיעים את קדושת כלי השרת שבמים ולכן אינם נפסלים בלינה בתוך המקווה.(עיין ברכת פרץ עמ' נח)

קושיית הגרי"ז כי שיקוע הכיור הוא לכאורה ביטול מצוות עשה של ועשו לי מקדש

הגרי"ז בזבחים כ. מקשה כיצד ניתן לשקע את הכיור בתוך בור המקווה והרי כאשר הכיור בפנים הוא לא נמצא בבית המקדש ואם כן חסר כלי בבית המקדש וחיסרון כלי גורם לביטול מצוות העשה של בניין בית המקדש ועשו לי מקדש כי חסרון כלי פוסל את בית המקדש.

קרבן העדה בביאור הירושלמי כי חסרון כלי לא פוסל את בת המקדש

הירושלמי במסכת שקלים פרק ד' הלכה ב' מביא את דברי רבי חזקיה תנא רבי יהודה שהמנורה המזבחות וכו' מעכבין את הקרבן וחכמים מוסיפים שאף הכיור מעכב את הקרבן ומסביר הקרבן העדה בפירוש השני שלו כי אין הכוונה שחסרון הכלים מעכבים את הקרבת הקרבנות כפי שניתן להבין בפשטות מתוך דברי הירושלמי אלא הפשט הוא שחסרון הכלי מעכב רק את מצוות הכלי עצמו והירושלמי למצוות הכלי כגון לחם הפנים בשולחן קורא קורבן זאת אומרת שחסרון המנורה מעכב את מצוות המנורה שהיא הנרות וחסרון הכיור מעכב את מצוות עצמו שהיא החובה לקדש ידיים ורגלים טרם העבודה וא"כ אין חסרון כלי גורם לבית המקדש להיחשב כחסר וכפגום ומתקיים דין ועשו לי מקדש למרות חסרון הכלי ולכן חסרון כלי גם לא פוסל את בית המקדש ולא מעכב את שאר עבודות בית המקדש אלא רק מעכב את השימוש או הקיום של מצוות הכלי עצמו.

וכך גם פוסק הרמב"ן בהגהה לספר המצוות עשה לג' שחסרון כלי איננו מחסר את בית המקדש ומתקיים דין ועשו לי מקדש למרות החיסרון ולכן אין עבודת בית המקדש מתעכבת בעת חסרון כלי.

המנחת חינוך סובר כי חסרון כלי לא מעכב את עבודת הבית

המנחת חינוך במצווה צה' סובר שחסרון כלי לא פוסל את בית המקדש מדין ועשו לי מקדש ומוכיח מבית המקדש השני שבו לא היה ארון בקודש הקודשים ובכל זאת הקריבו קורבנות משמע שאין חסרון הכלי פוגם בבית.

תירוץ על קושיית הגרי"ז

על פי הסבר הקרבן העדה והמנחת חינוך אפשר לתרץ את קושיית הגרי"ז כי שיקוע הכיור לא מבטל את העשה של ועשו לי מקדש מפני שחיסרון כלי איננו מעכב את עבודת הבית וכפי סברת המנחת חינוך שהכלים הם רק משמשים כמכשירי מצווה למצוות שעושים על גביהן אבל הם אינם פוסלים בחסרונם את בית המקדש ולא פוגעים בדין של ועשו לי מקדש.