סיפור לשבת: התשובה המדהימה של הרבי

הדמוקרטיה, גורסת שוויון בין כולם, ולא מזהה מי חשוב יותר ומי חשוב פחות. כל קול – שווה לחברו. זה טוב וזה גם לא טוב.

לא יכול להיות שקולו של גנרל מפורסם, שווה לקולו של אסיר שפל...

התפיסה הזו היא לא רק בכנסת, אלא זו רוח המנשבת בתוך הבתים. ההורים ואנחנו? זו לא מישוואה. הם מעלינו! אנחנו חייבים להם תודה.

עד מאה ועשרים

כיבוד הורים? נחשב ל'אזור בחירה': האם משתלם? מה כדאי לי? כמה אפשרי?

המושג הכל כך יהודי של כיבוד הורים, הוא חלק בלתי נפרד מערכי החינוך. זו מורשת שקיבלנו בעשרת הדברות!. כיבוד הורים הוא ערך שלא פג תוקפו.

איך נראה ילד שמסרב לאמא ב'סופר' השכונתי? מאוד לא מחמיא.

אבל הרבה יותר משונה לראות נער שמתחצף , חלילה. או מבוגרים בני ארבעים אשר מתווכחים עם הוריהם בני שבעים ושמונים... המצווה הזו מתקיימת במלוא הדרה, עד מאה ועשרים!.

למה יש לך אבא?

התלונן מישהו אצל הרבי מחב"ד כי יש לו קושי בכיבוד הורים. אבא שלו מאוד קפדן. וזה לא פשוט.. כך אמר.

הרבי התבונן בו ממושכות ושאלו: אתה יודע למה נבראו לאדם – הורים?

התחייך האיש, נו בוודאי. איך אפשר אחרת?! מה, היינו גדלים על עצים?

אפשר אחרת! השיב הרבי. עובדה, אדם הראשון, לא נולד. הוא יציר כפיו של האלקים.

ככה?!! התפעל האיש. אז למה באמת יש לבן אדם הורים? העיז ושאל

השיב לו הרבי: "כדי שתהיה לכל אחד ה-ז-ד-מ-נ-ו-ת לקיים מצוות כיבוד הורים!! - - -

כיבוד הורים כולל הכרת הטוב למי שעושה בשבילי המון. (כן, גם אם הוא טועה). זה כולל גם ענווה – להקשיב, להסכים, לקבל מה שאומרים . זה

כולל קבלת מרות . ועוד הרבה מידות טובות. כי הסיבה לזה שיש לנו הורים, היא כדי שאנחנו נהיה טובים יותר. שנהיה נעלים יותר, מחונכים יותר.

והאתגר הזה אקטואלי – עד מאה ועשרים!!.

עסוקים? זה חלק מהעסק!

בפרשת ויחי, מסופר על יעקב אבינו שהגיע למצרים. איזה כבוד עשה לו יוסף!! לא רק במסיבה הראשית כשנפגשו. אלא בכל יום ויום, יוסף מרבה לכבד את אבא.

במשך שבע עשרה שנים(!) יעקב זוכה לביקור יומיומי של יוסף. הבן אדם הכי עסוק מכל מי שאנחנו מכירים בכל המזרח התיכון, השליט על מצרים.

האיש שנמצא בזמן של משבר כלכלי, ובזמן של הצלחה משגשגת מגיע לבקר את אביו בכל יום ויום!.

אז לנו אין זמן??

יוסף הבן הכי הכי

יוסף מפרנס לא רק את אבא, אלא גם את אחד עשרה אחיו. למה? יוסף עושה את הכל לכבוד אבא! כדי שאבא לא ידאג על פרנסתו של אף אחד, ולא יצטער בצערו של שום אח, חלילה

.הזוהר הקדוש (פירוש הסולם פרשת ויחי אות רנד) אומר שבגלל שיוסף שירת את אביו בכזו מסירות נפש הוא נקרא 'בן' יותר מכולם!!.

יוסף זכה לברכות היסטוריות. יעקב מברך את שני בניו: מנשה ואפרים. הברכה של יעקב אבינו , נחשבות לשמירה, לכל יהודי: "הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכֹּל-רָע ,יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים. וִיקָרֵא בָּהֵם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגוּ לַרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".

את זה הרווחנו, מכיבוד ההורים של יוסף לאביו. את הברכה שבירך יעקב את כל בניו לדורי דורות. ובוודאי נרוויח עוד כאשר

נכבד את ההורים שלנו. כל ביקור נחשב. כל התייחסות יפה היא מצווה, כל מתנה שקנינו להם – היא זכות. ומצד שני גם נהווה דוגמה אישית, לדור הצעיר. כך נטמיע את הערך המופלא של כיבוד הורים.