

אברהם אבינו מתפרסם בספר השיאים כאיש החסד העולמי!. הוא בנה אוהל ענק. פותח אותו לארבע רוחות השמים, ומחכה תמיד לאורחים.
שורות ספסלים מילאו את האוהל הגדול. שולחנות עמוסי מזון. שתיה, מאפים, בשרים מכל סוג... זה היה בימים שעוד שאבו מים מבארות, ואפו לחמניות לבד בבית...
את האוהל שלו, הקים בצומת דרכים מאוד מפורסמת. בימים ההם כשמצרים היתה מהאימפריות הגדולות, באר שבע היתה ציר מהותי לדרכים.
אשתו – שרה אמנו, אפתה בכל יום לחמים טריים. התורה מתארת את הברכה המיוחדת במטבחה של שרה, כיצד לא פסק הבצק בקערה.
היה שם שפע בלתי נתפס.
אברהם ושרה היו עשירים גדולים. צוותי משרתים היה חלק ממערך ביתם. אבל את הטירחה לכבוד האורחים הם אוהבים לעשות בעצמם.
בשביל מה הוא ושרה צריכים את זה?
למה להאכיל את כולם? כדי שילמדו לתת!!.
כולם אוהבים להסתובב ליד אלו שעושים טובות בלי חשבון. כולם אוהבים לקבל את כל הנתינה השופעת הזו – בחינם.
אברהם אבינו הכריז: בוא תהיה גם אתה תלמיד של המסר הזה. בוא לסדנה הייחודית שבאשל שלי, ותלמד גם אתה לתת ולהעניק בלי חשבון.
תהיה בן אדם, תהיה בן האלוקים.
הדרך היחידה להתקרב לבורא עולם היא לדבוק במידותיו. וככה מלמד אברהם את בני העולם מה האלוקים רוצה מאיתנו? – שנהיה דומים לו ונלמד לתת ככל יכולתינו.
המתנות היפות
אברהם אבינו שיפר את העולם ואת האנשים בו: כבוד לחיים, כבוד לזקנים, אהבה וחסד, אמונה בקל אחד. כבוד למתים. לחם בעבודת האלילים, הפסיק את ההתנהגות הנוראה הזו של רצח ילדים... כי יותר ממה שאברהם אבינו האכיל את האנשים בעולם – בארוחה טובה, הוא האכיל אותם בתפיסת עולם יפה יותר.
ההלוואה של הרבי
גרשון עני מרוד. בתו, בגרה מזמן. אבל אין לו שום פרוטה כדי להשיאה. במר ליבו פנה אל הרבי מאפטא. "רבי קדוש, אולי יש לך עיצה בשבילי??"
שאל הרבי: "לכמה כסף אתה זקוק?" חישב גרשון ואמר שהוא זקוק ל'מאה רובלים'.
"ולמה שלא תיקח הלוואה בסכום זה?" שאל הרבי. השיב גרשון:"כי אין מי שיסכים להלוות לי. מי ישים כספו בכיסו המחורר של עני כמותי?"
"האם יש בביתך חפץ יקר-ערך שאפשר לתת כמשכון בתמורה להלוואה?"
"חפץ יקר? דווקא כן, יש לו גמרא מהודרת של דפוס סלוויטא המפורסם".
"ספרי גמרא של דפוס סלאוויטא? התפעל הרבי. בעלי הדפוס התפרסמו כאנשים מופלאים והעותקים של ספריהם היו יקר המציאות. יש לי רעיון. תן לי את הגמרא כמשכון, ואתן לך הלוואה של מאתים רובלים להוצאות נישואי בתך" ...גרשון התרגש מאוד!. כל כך התפעל מהרבי.
המתנה לחתונה
במשך החורף, התכוננו בני המשפחה לנישואיה המאושרים של הבת. וביום החתונה שלח לו הרבי גם את הגמרא וגם את הכסף.
נרעש גרשון ושאל: "מפני מה עושה כך הרבי?"
השיב לו הצדיק: זו בשבילי זכות עצומה, לשמור ששמחתכם תהיה שלמה בשעה כל כך גדולה. לכן מחקתי את החוב וגם הגמרא היקרה - ניתנת לך בחזרה. ולוואי ותזכה להיות בשמחה תמיד! . אכן, לא לחינם הרבי מאפטא – נקרא בפי כל היהודים "האוהב ישראל".
אולי צריכים הלוואה?
הרב זוננשיין, התגורר בגבול בני ברק – רמת גן. בכל פעם ששמע על מישהו שעומד להשיא ילד, היה ממהר לביתם דופק בדלת ושואל: "אולי צריכים הלוואה?" . תוך כדי כך, בדק איך נראה הבית?. האם המשפחה זקוקה לתמיכה מיוחדת? האם מרגישים את השמחה שם? היהודי הזה , שהיה כמו צדיק נסתר, פניו היו מאירות במיוחד, וחן נסוך עליהן. הוא זכה להיות מודל לחיקוי. הרבה מאלו שהכירו אותו קמו ויסדו גמ"חים וקרנות צדקה.
מעשה יומי
כח הנתינה של אברהם אבינו – ממשיך לחלחל ב'גנים היהודים', כי ברור לכולנו ש'לתת' – פירושו להתקרב לאלוקים.
הלוואי ונזכה בכל יום לעשות לפחות מעשה אחד מושלם של חסד ונתינה בלי שום מחשבה של 'מה ייצא לי מזה' ובלי שום מחשבה 'אין לי ברירה ולא אוכל לסרב'. נתינה בלי חשבונות היא היפה מכולם, היא במורשת של אברהם אבינו.