"ויקהל משה" עם ישראל מתקהל ונאסף אל משה.
לפני שלושים שנים שבת פרשת "ויקהל" תשנ"ב אמר הרבי מליובאוויטש את שיחתו האחרונה לפני קהל החסידים. למחרת ביום ראשון הרבי חילק דולרים במשך כשמונה שעות, וביום שני שלאחר מכן הרבי נסע לציון חמיו, רבי יוסף יצחק מליובאוויטש, שם עבר אירוע מוחי והתמוטט. מאז לא זכינו לשמוע עוד מדברי קודשו.
ברור למדי ששיחתו האחרונה, בעלת משמעות היא. אם כל דבר בהשגחה פרטית, בטח ובודאי שמה שמתרחש עם צדיקים הוא בהשגחה מדוקדקת.
ובכן, בשיחתו האחרונה הרבי דיבר, "כמה מפתיע", על אהבת ישראל. הרבי הזכיר את דברי ה"אלשיך" שכל יהודי נותן "מחצית השקל" וכך יוצא לנו שכאשר שני יהודי מתאחדים, הרי לנו שקל שלם, "שקל הקודש", שלימות דקדושה. היהודי האחד לבדו הוא רק חצי, כאשר שני יהודים נמצאים יחדיו זה כמו שני יו"דים בסידור, שם השם. כאשר היהודים מתאחדים, באה השכינה ושורה בישראל, זו הדרך לבנות את המשכן.
והנה השגחה פרטית מופלאה נוספת:
באותה שיחה הזכיר הרבי אז את העליה של יהודים מברית המועצות, הימים היו אז לאחר נפילת מסך הברזל, ויהודים עלו בהמוניהם לארץ ישראל. הרבי ציין שזה מעין והתחלת קיום היעוד ד"קיבוץ גלויות", "ושב ה' את שבותך". היהודים שהיו גולים ברוסיה, גלות בגוף וגלות בנפש, עוני גשמי מצד אחד, ורדיפה דתית (השמדה רוחנית) מצד שני, והנה היהודים עולים בהמוניהם לארץ הקודש, ארץ הגאולה.
כמה מתאימים ואקטואליים הדברים כעת, כאשר בשבוע האחרון נקבצים ובאים הרבה יהודים מאזורי הקרבות רוסיה/אקראינה, לכיוון ארץ ישראל. גם יהודי שהרויח/מרויח הרבה כסף בחו"ל, בשעות קשות ברור לו שהבית שלו זה כאן בארץ הקודש, נחלת אבותינו.
וכאן המקום לזעוק את זעקתו של הרבי:
אם כבר "הגיע זמן הגאולה", ואם כבר התחילו כל עניני הגאולה לרדת אל העולם, אז "עד מתי"? עד מתי נמשיך לסבול את שיירי הגלות? למה לא נשלם כבר תהליך הגאולה? למה צריך לייגע את היהודים עוד ועוד? כמה אפשר עוד לסבול את הטירור, הפיגועים, הבקתבי"ם והאבנים?
אנא, אבינו היקר שבשמים, חוס ורחם עלינו ושלח לנו את "בן דוד עבדך" "וקרנו תרום בישועתך", "קבץ (את כל) נדחי ישראל" ו"בנה ביתך כבתחילה", נַאוּ (עכשיו) ממ"ש.
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com