רבי נתן מסביר בדרכו היחודית כיצד ה'ויצא' של יעקב אבינו - סולל לנו את הדרך ל"שער השמים".
"ויצא יעקב" – האדם נמצא תמיד בתנועה, מסלול חייו כולל: יציאה מהמקום - הקבוע והמוכר, ועליה למקום חדש – 'לא מוכר', כך בנוי מסלול ההתקדמות בחיים.
לפני כל עליה יש קושי או ניסיון, שמרים, דוחף ו'מקפיץ' את האדם להגיע לעליה.
הדרך לעליה עובר דרך "חרנה" - הקושי
המחיר לעליה ולהתקדמות כולל 'חרון אף', שהוא התמודדות עם מניעות, קשיים ודימיונות.
מידת הדין מקטרגת על האדם, נלחמת בו ומקשה עליו – להתרומם ולעלות.
רבי נתן מגדיר את הקשיים במילה 'חרנה', ואומר, אם האדם יודע מראש שהקשיים הם חלק בלתי נפרד מההתקדמות, הוא ישאר חזק בדעתו, ולא יאפשר לעצמו – ליפול!
"ויפגע במקום" – אין כזה דבר נפילה!
"ויפגע במקום" – הפגיעה היא אינה נפילה, אלא, הדרך לעלות ולהתקרב אל 'המקום' – הקב"ה, מקומו של עולם. וכשזוכרים זאת:
הנפילה – כלל אינה נחשבת לנפילה!
כמה שהאדם עולה יותר גבוה, יתכן שלפני כן הוא יפול - יותר למטה ועמוק.
וזהו: "ויפגע במקום" - כמה שהאדם מתעלה יותר – יהיו לו יותר עיכובים ומניעות. וכמה שהאדם יחזק את האמת הזאת בלבבו, הוא יעלה יותר מהר, כי הוא לא 'יתבלבל' מהנפילה, והכלל הוא:
דווקא הנפילה מעלה ומקדמת את האדם – לדרגות הכי גבוהות!
הדמיון מחשיך את השכל !
"וילן שם כי בא השמש" – האדם 'לן' בצער ובקושי של הניסיון, ומרגיש 'כי בא השמש' שהשמש שלו שקעה, וזה - אך ורק דימיון!
בזמן ניסיון - השכל והמוחין של האדם מסתלקים!
"בא השמש" - האדם נמצא במצב של 'קטנות מוחין', שדורשת מהאדם: ענווה, כניעה והתבטלות, וזה – מאוד מבלבל.
חייב שהשכל 'ירדם' בזמן הניסיון, אחרת, הניסיון לא יהיה ניסיון.
בזמן ניסיון האדם שוכח, את מה שהוא יודע:
דווקא העליה - גרמה להסתלקות השמש!
הסתלקות השמש, מזריחה לאדם - אור חדש!
כדי שתהיה זריחה, חייב שקודם - השמש תשקע!
סולם מוצב בארץ כדי - לעלות השמימה
כל אדם יכול לעלות ל'שער השמים', אבל, הוא חייב לזכור שהעליה היא בשלבים,שלב אחרי שלב - אין 'קפיצות דרך'! וזהו: "סולם מוצב ארצה"
אדם שמתאמץ בעבודת ה', נקרא מלאך, מדוע? כי "והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים" – והירידה היא תכלית העליה, ולכן, אין מה להתפלא ולהתרגש מהירידה.
"עולים ויורדים" – הקב"ה הודיע ליעקב אבינו בחלום, לכל אורך הדורות, זוהי תהיה הדרך בעבודת ה'.
ולכן, אסור להתפלא ולהתפעל - מהירידה!
"מלאכי אלוקים עולים ויורדים" – אם האדם מתעורר ראשון, בבחינת - 'התעוררות דלתתא', אז, מלאכי אלוקים - יורדים מלמעלה וכוללים את 'ההתעוררות דלתתא' עם 'התעוררות דלעילא' – ונעשה מזה יחודים ותיקונים...
רבי נתן אומר, שאדם פיקח מאמין לדברי הצדיקים שאומרים:
ה'נפילה' מעלה את האדם לדרגות גבוהות, והיא תחילת העליה, ולכן:
כלל זה, צריך להיות 'חרוט' על 'לוח' ליבו של האדם.
"והנה ה' ניצב עליו" – הבטחת ה' לדורות
"ה' ניצב עליו" - הבטחת ה' ליעקב אבינו קיימת לדורות!
כשהאדם מתחזק לעמוד בניסיון, הקב"ה סולל לו את הדרך – לעלות ביתר קלות.
"ושמרתיך בכל אשר תלך" – הקב"ה מבטיח לאדם שמירה בכל זמן, ובכל מקום - בכל אשר ילך!
האדם ירגיש שהקב"ה עולה ויורד איתו, צועד איתו בכל מקום, ו'מחזיק' לו אצבעות! שלא יפול מהסולם שמוצב ארצה, כדי – שיצליח להגיע השמימה.
עד שיגיע למדרגה העליונה - בשלמות! וזהו בבחינת:
"כי לא אעזבך" – הבטחה לדורות!
האדם יכול להרגיש איך רחמי וחסדי ה' לא עוזבים אותו – אף פעם! ואז:
"וייקץ יעקב משנתו" – ה'דעת' מקיצה מה'שינה'
"ויקץ... משנתו" - כשה'דעת' של האדם חוזרת – זה בחינת 'יקיצה מהשינה'.
האדם מתעורר מהשינה, ורואה - שהשמש זורחת!
ומרגיש איך הקב"ה נמצא איתו – כל הזמן!
ומרגיש, שהקב"ה באמת, אף פעם לא עזב אותו!
ומניסיון העבר, הוא יכול להוכיח לעצמו, שאף פעם הקב"ה לא עזב אותו, ולא יעזבנו - יש הבטחה!
"ואנוכי לא ידעתי" כשמקיצים מה'שינה' של הדעת, מצטערים 'שלא ידעתי' - השכל 'נעלם'!
וה'שינה' היתה עבודת של יצר הרע... והוא עושה אותה בנאמנות...
"אכן יש ה' במקום הזה" – ובכל מקום! רק להרגיש את טובו וחסדו על האדם:
"מה גדלו עליו חסדי ה'" כשהאדם זוכר ומכיר ברחמי ה', הוא יודע:
שהנפילה מעלה אותו לדרגה הכי גבוה! וכלל אינה נחשבת לנפילה!
כל אשר תתן לי – עשר אעשרנו
יעקב נדר נדר שיקריב קורבן ויתן צדקה, כי
הצדקה מעוררת רחמים על האדם, ועוזרת להכניע את כח הדימיון ויצר הרע, וזהו: "כל אשר תתן לי, עשר אעשרנו".
כאשר מתעורר על האדם רחמים, הואיכול "וישא יעקב רגליו" – להתרומם לדרגות ופסגות חדשות.
יעקב הלך להודיע לכל מי שרוצה לשוב לה', שיחזיק מעמד בזמן הניסיון.
"בני קדם" - הם נפשות ישראל שיש להם מעלה גבוה, רק שנפלו לארציות ולגשמיות, וצריך להשיב אותם לשורשם, והם נקראים 'בני קדם', בבחינת: "וילך ארצה בני קדם"
"השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כ'קדם'" – 'קדם' - התשובה קדמה לעולם ולכן, גם כאשר נופלים – קמים מחדש!
הוא סלל את הדרך להתגבר על כל הקשיים והניסיונות.
להתעלות מדרגה לדרגה – עד שראשנו יגיע השמימיה.
נצחתי ואנצח – גמרתי ואגמור
ולכן, האדם צריך לזכור:
אתה מרגיש חושך? אור ה' - נמצא!
כי, אור ה' לעולם - לא מסתלק או נכבה!
אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך!
רבי נתן אומר, הקב"ה מבטיח לאדם, שתמיד יעזור לו, ויגמור בעדו לטובה!
ולכן, האדם צריך תמיד - לצפות לישועה! (ליקוטי הלכות, שילוח הקן)
בבחינת "כל עין לך תצפה", ועל זה נאמר:
"כי לישועתך קיוונו כל היום - ומצפים לישועתך"
המסקנה: העליה בדרגות עוברת דרך שקיעת השמש חושך ושינה!
כיצד לא נשקע ב'שינה' - בזמן ניסיון?
"וישכב שם במקום" – המקום רומז על מקום 'אבן השתיה' מקום התפילה.
"והנה סולם" – סולם בגימטריא 'קול' בבחינת ה'קול קול יעקב'.
אדם שמתחזק בזמן ניסיון, ועל אף הקושי הגדול מצליח להתפלל, זוכה:
"וירא... זה שער השמים" – כל שערי השמים נפתחים לאדם לקבל את תפילתו!
ורואה שאכן, יש אלוקים במקום הזה – ובכל מקום!
כי, הקב"ה רק מחכה לפתוח את 'שער השמים' לתפילתנו.
יעקב אבינו מעביר את מסר לדורות: צריך לזכור לפני זריחת השמש, חייב להיות את החושך הכי עמוק, וגם שם - הקב"ה נמצא עם האדם.
הקב"ה מבטיח: "שמרתיך בכל אשר תלך" רק תתחזק ותתפלל, ותפילותיך יעלו עד 'שער השמים'.
פתח לנו שערי שמים, ותקובל תפילתנו לרצון, אמן.