השבוע התפרסם דו"ח חמור המעיד על מצב בני הנוער החרדי העוזבים את סביבתם הטבעית או במילים אחרות עוזבים את הדת, רבים הזדעזעו מהנתונים, ובצדק! אך קוראי טור שבועי זה יכולים להעיד שכבר לפני חצי שנה נכתבו בבמה חשובה זו מילים נוקבות וציור תמונה כואבת על מצב הנערים/ות בציבור החרדי, ודבר לא התחדש עכשיו מעבר לנתונים היבשים והכואבים שלענ"ד אינם מדויקים ומדובר על הרבה מעבר למספרים המוצגים שם.
רבים דנים בשאלה מה יהיה? מה הקורונה עשתה לנו? איך כל כך הרבה תלמידים נושרים מעולם הישיבות או בשמה המתאים לפרשיות אלו "מתיבת הנח" של הדור, כפי שהגדירו אותה במקומות שונים.
האמת שקטונתי לנתח את המצב וכבר נתבשרתי השבוע שחכמים וגדולים ממני הוציאו ספר נפלא שמנתח את הסוגיה הזו בשם: "הרימותי בחור- דיון פתוח ומעמיק בעולמו של בחור" טרם חזיתי בעיני בספר אבל חזקה על מחברו שמוציא דברים טובים תחת ידו וגם ציטוטים שהגיעו אלי העידו שהרוב הנושבת שם היא רוח טובה.
אבל באופן כללי בתוך כל הדיון הזה ישנה משוואה נעלמת שיוצרת תרגיל קשה בהבנת החיים, המשוואה הנעלמת היא אחריותם של ראשי הישיבות ומנהלי המוסדות כלפי התלמידים שעוזבים ונעזבים מהיכלי התורה, האם על אמת זו גדלנו שבעת צרה ינשרו אלפים מעולם הישיבות ושום הוראה או פעולה גרנדיוזית שכולם ידעו ממנה לא תתבצע ע"מ למנוע מצב זה?
קל יותר להתעלם מנתונים אלו ולהאשים את הקורונה במצב, וכבר אמרו דורשי קורונה, שקורונה היא מילת קסם שניתן לצרפה לכל תשובה לשאלה בכל עניין ולתלות את המציאות בקורונה החל במתכון לעוגות וכלה בציפורן חודרנית, הקורונה נתפס על הכל.
אני מודע לכך שרבים מקוראי שורות אלו יגיבו במושכל ראשון: מה אתה ומי אתה שתטפל בראשי הישיבות, והם צודקים כי אני באמת לא בא לטפל בהם גם כי אין לי כלים וגם כי קטונתי, אבל יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהמצב הנוראי בו אנו נמצאים, להמשיך להתפלל לבורא עולם על שאיפה לשגרה ולגאולה ובד בבד להתעלם מאלפים של תלמידי ישיבות שנעזבו אי שם בגלל גחמות כבוד או כל מיני סיפורים של ראשי ישיבות מכובדים ככל שיהיו.
סיפר לי אבא של בחור שכזה השבוע, בנו ל(ו)מד באחת מישיבות האם של הציבור הליטאי, והודיעו לו ימים ספורים טרם חזרתו לישיבה שאין לו מקום בגלל הקורונה, ואותו אבא הלך לראש הישיבה שדאג להזכיר לו שבנו התקבל אחרי הרבה לחצים ולכן בזמני לחץ טבעי שבנו יהיו מהראשונים שיצטרכו לעזוב את הישיבה ... טבעי שכה.... סוג של טבע!
המשגיח הגאון רבי שלמה וולבה זצ"ל באחד הימים מסר ועד שלם שבו הוא עסק בסיפור שהתרחש באותם ימים בשכנות לישיבה, היה זה בנין עם דירת פנימיית בנות ובאחד הלילות היו צרחות אימה מהדירה שם, אבל האברכים הבני תורה לא חשו לעזרת הבנות, ובדיעבד התברר שהיה שם פורץ מסוכן, המשגיח זעק בבכי: אותם שחושבים שהם אברכים "הם אינם בני תורה כלל" וסמך את דבריו על סיפור מקלם על גוי שמת והסבא זעק על מי שלא נזדעזע מזה שאיננו אדם.
מי שגר בבנין אחד עם בית שיש שם זעקות והוא רק מציץ מהווילון וממשיך לישון הוא לא בן תורה! מי שרואה רק את עצמו ולא מביט אל סביבתו ובאחריות אל הסביבה ספק אם הוא בן אדם כי בן תורה הוא ודאי לא,
בזמן שכזה בתקופה שכזו היו צריכים להקים קול זעקה שתפקח על המתרחש בהיכלי הישיבות וכל תלמיד שעוזב או נעזב ראשי הישיבות יצטרכו להסביר את זה בפני בית דין הגדול כדניים בדיני נפשות, בתים נהרסים, משפחות קרועות, ואין איש שם על ליבו, ומה שכן עשו זה פלסטר על פיגוע.
הצעה לי לכל העסקנים וארגוני החוזרים בתשובה במקום לעסוק בקירוב של עוד חוזרים בתשובה שאחר כך יזרקו את בניהם מהישיבות כי הם התקבלו בפרוטקציות, בואו ותתעסקו באלו שכבר בתוכו, עזבו את כל העיסוקים האחרים, החניה מלאה!!!! אין מקום לעוד אנשים בחניון הציבור החרדי!! צריך קודם לטפל בבעיות אלו ביסודיות, אלו הדחופות, לטפל לעומק ברמה רוחבית ויסודית יותר מכל עיסוק אחר, וכשנסיים בתוכו נפתח את שער החניה לרכבים נוספים!!
ומעל שורות אלו אני כותב את הדברים הבאים למען יעמדו לעד ויאמרו שהדברים לא דוברו- עוד לא הזכרנו את נושא גיוס אותם התלמידים לצה"ל מדובר באלפים רבים, או אז בטוחני שכאשר צה"ל ישלח צווי גיוס לאותם שלא לומדים בשום מסגרת או מסגרת רצינית, אז כולם ייזכרו לצאת לרחובה של עיר ולזעוק על גיוס השמד של החרדים.
עסקנינו היקרים אינני יודע אם אתם מכוונים את המצב לשם בכדי שעשייתכם תוכר, אבל זכרו זה יגיע! אף אחד לא יוכל להגיד קורונה! זה יהיה מצב מורכב, רוצו עכשיו לבתי גדולי ישראל דברו איתם ישירות ללא חתולי החצרות, זעקו בפניהם את הזעקה האמתית דברו על אותם ראשי הישיבות שבגלל גחמת כבוד וכעס זורקים בעידן זה תלמידים אל רחובה של עיר וים, צרו קשר עם הגורמים הרלוונטיים בצה"ל שלא תאלצו לספר לנו אחר כך שצה"ל מחפש את החרדים ויצטרכו לעשות הפגנה גדולה... בידכם למנוע את הדבר כאן ועכשיו, אתם ולא אחרים!!
הביאו אל בתי גדולי ישראל את עסקני ופעילי הנוער, שיספרו להם על הסמים, ואל עולם הפשע שטובי בחורי הישיבות מתדרדרים לשם! ואנו פוגשים אותם רואים ודומעים, דומעים בגללם ודומעים כי אין איש שם אל ליבו את המצב האמתי, דומעים כי חזקה על זעקתנו שיועילו כמו שקף פנים לקורונה.
בפרשה זו בהם על פי חז"ל עוברים מאלפים שנות תהו לאלפים שנות תורה צריך לעשות את הכל כדי שעד שנגיע לאלפים שנות גאולה לא יהיה עוד שנות תהו! ובהערות בביאור על התורה תמימה ביאר יסוד שעד שאברהם לא התעסק בנפשות ועשה את הנפש בחרן העולם היה נקרא עולם תהו, אבל מהרגע שאברהם עשה את הנפש עברו לשנות תורה וגאולה, כל עוד שלא עושים נפשות וזונחים אותם העיסוק או בבהמות ובתהו.
תורה תמימה הערות בראשית פרק יב הערה י
ומ"ש שני אלפים תהו, אין הכונה תהו ממש, דזה אי אפשר, שהרי אחרי דב' אלפים השניים מתחילים מימי אברהם, א"כ הלא גם עד אברהם הי' העולם מיושב, אלא הכונה דלעומת השני אלפים השניים דבהם מתחלת תקופת התורה הוי הזמן הקודם לו נחשב לתהו, דבלא תורה אין יתרון לאדם על הבהמה, ואין זה חשוב ישוב העולם כדרוש. וחשבון השני אלפים עד אברהם הוא פשוט לפי הוראת הכתובים בפרשיות הקודמות לפי חשבון שני חיי אדם הראשון והבאים אחריו, וקבלה אצל חז"ל דבעת שעשה אברהם את הנפשות [כלומר בעת שגיירם] הי' בן נ"ב שנה [ע' סד"ה ערך אברהם], ובזה נשלם חשבון השני אלפים הראשונים. וחשבון השני אלפים השניים הוא מן העת שגייר אברהם את הנפשות עד ימות המשיח שהוא עד גלות ישראל מאדמתם.
הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי, בחיספין