פרשת בראשית מסיימת: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות ליבו – רק רע כל היום" (פרק ו' פס' ה'), ופרשתינו מעידה: "כי יצר לב האדם – רע מנעוריו", ממש לא מחמיא – ודווקא מעודד!
מאיפה בא לי הרע הזה?
בריאת העולם והאדם הראשון – הם הסיפור האישי שלך! הם הסיפור של האנושות!
מה שהיה - הוא שיהיה...
"וייצר ה' את האדם" – המילה 'וייצר' כתובה עם שני יודין, שמעידים שהאדם נברא עם שני היצרים: יצר טוב ויצר רע.
"ויפח באפו נשמת חיים" מי שנופח – ממנו נופח, הקב"ה נתן לאדם 'חלק אלוק ממעל' - 'חתיכת' אלוקות.
יצר הרע שפועל באדם – אינו חלק ממנו! האדם הוא אלוקות!
יצר הרע קיבל תפקיד – להסית את האדם, והוא עושה את תפקידו בנאמנות לבוראו, והאדם גם צריך לעשות את תפקידו בנאמנות ולהלחם בו - בכל כוחו.
התורה אומרת: "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"... חשבנו שלאנשים גדולים אין יצר הרע, אז, זהו – שלא!
הם למדו תכסיסי מלחמה – גם אנחנו נלמד.
תאכל מעץ החיים - לא צריך דעת של טוב ורע
לאדם הראשון המלאכים היו צולים לו בשר ומוזגים יין - היה לו הכל.
הקב"ה אמר לו "רק מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל" והוא אכל.
יציר כפיו של בורא עולם חטא ביום שנברא, ודווקא מכאן אנו יכולים לקבל נחמה.
כשהקב"ה שאל את האדם 'איכה' - הוא התבלבל, ובמקום להודות בחטאו הוא אמר את התירוץ שנשאר לדורות עולם: "האשה אשר נתת עימדי..." והסוף: עונש קולקטיבי...
כשקין הרג את הבל אחיו הקב"ה אומר לו: "כל דמי אחיך..." הוא 'תפס' שחטא והודה בחטאו, ואמר: "גדול עווני מנשוא" – הוא התחרט ועשה תשובה, ואז אמר: "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'" מפרשים, טוב להתוודות לה'... זה מה שה' מבקש מאיתנו.
חטאתי – לא צריך לשחק מחבואים?
הקב"ה רואה ושומע הכל... "אם אסק שמים - שם אתה, אציעה שאול הינך" כל מקום שהאדם נמצא, נמצא איתו ה' יתברך, לטוב ולמוטב, טעית? חטאת? רק תודה תתחרט ותחזור בתשובה...
מסלול החיים של האדם בנוי מעליות וירידות, בגשמיות וברוחניות, רצוף מכשולים ויהלומים – אין דרך אחרת!
כל בעל עסק יעיד מה עושים בימים פחות מוצלחים - מורידים את הראש, ומחכים שהגל יעבור... וממשיכים הלאה – כך בעבודת ה', העסק הכי רווחי ומשתלם.
'רע מנעוריו' – מה רוצים מ'לוזר' כמוני?
בפר' נח אנחנו סוגרים מעגל, הקב"ה אומר: "ויאמר ה' אל ליבו ולא אוסיף עוד להכות... כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף..." רש"י אומר שכפילות המילים "לא אוסיף" מוכיחה על הבטחה כפולה שניתנה לאדם, שהקב"ה לא יוסיף להכות את בניו ומעשה ידיו, ובהמשך הקב"ה מברך את נח ובניו – בכל טוב.
"אין חדש תחת השמש" - התורה מלמדת שאחרי נפילה קמים – לא מתחבאים או בורחים. רבי נחמן אומר שאין יאוש ודיכאון כלל בעולם – אין 'חיה' כזו!
התורה באה לרומם ולהדריך את האדם, ולתת דרך חזרה לשוב להודות ולהתוודות - "טוב להודות לה'".
איפה משכן היצר? ולהיכן נעלם השכל?
עיקר היצר - הוא במחשבות והחכמות שבלב (ליקוטי מוהר"ן תורה מט').
האדם צריך להיות כ'חומר ביד היוצר' – יוצרו אוהבו, ולא חומר ביד - יצרו.
במקום שיעבוד ל"יצר מחשבות ליבו" – 'היצירות של ליבו', שמייצרות אין סוף רעיונות מדומיינים שמסנוורים את האדם, שעליהם נאמר: 'רק רע כל היום'.
ומה קרה למוח? הלב הרדים אותו!
המוח כבר אינו שליט על הלב, הלב העוצמתי לקח לאדם את 'הדעת' וישוב הדעת.
כשהדעת בגלות – נסללה ליצר הרע הדרך, לנצח את האדם...
כשיצר הרע מוציא את האדם מאיזון, האדם נמצא ב'מוחין דקטנות'.
כשהלב שולט על המוח, השכל הרדום לא יכול לנצח את יצר הרע, והאדם מתבלבל מהניסיון "אין אדם חוטא, אלא אם כן, נכנסה בו רוח שטות".
אין שכל – יש רוח שטות! יש פתרון?
צא ולמד - התשובה היא הפתרון!
התורה מלמדת: נכשלת? תעצור, תודה... ותעשה תשובה.
בצלם אלוקים ברא ה' את האדם, ה'חלק האלוקי' שבאדם מאיר ע"י דיבורי התפילה.
תבקש עזרה, תתפלל ותתחנן לפני ה' יתברך, והמרחם ירחם!
ה' ישלח לך סיוע משמים כי "לולא ה' עוזרו – לא יכול לו".
התפילה נותנת לאדם 'דעת' וכח מעל הטבע לנצח את יצרו הרע.
הסיוע משמים הוא הרבה מעבר למה שהאדם חולם ומדמיין - תנסה.
הקב"ה מחכה שהאדם יבקש, כדי לפתוח לו את - מעייני הישועה.
'אין יאוש בעולם כלל' – פשוט אין!
התורה מודיעה לאדם מראש - אתה תיפול! תלמד לקום – זה כל הסיפור!
הנפילה לא מעידה על שאתה כשלון, היא מעידה שמעשיך חשובים ויקרים, ולכן, יצר הרע לא עוזב אותך, ולא מוותר לך.
דוד המלך מסיים את פרק קיט בתהילים: "טעיתי כשה אובד..." דוד המלך יודע שטעה, ומתוודה על כך, להודות בטעות זאת 'מלכות' - זו גבורה!
הרבה טעויות מגיעות מחוסר סבלנות, רבי נחמן אומר: מי שיש לו סבלנות – יהיה אדון, והוא נותן עצות...
דע את האויב! ותודיע לו בסיבוב הבא אתה תנצח בסיעתא דשמיא.
תלמד ממנו תכסיסי מלחמה "מאויבי תחכמני"...
ישראל גנבים – כיצד?
החכמה היא לגנוב את דעתו של יצר הרע, ולפעול בעורמה, על זה נאמר: "ישראל גנבים" לבלבל את היצר, שלא ידע שעכשיו אתה מתכוון לקיים מצווה.
הבעש"ט הקדוש אומר, כשיצר הרע רואה שהאדם רוצה לעשות מצווה הוא מתנגד, הפתרון הוא להתחיל לעשות את המצווה עם קצת 'נגיעות' שלא ל'שם שמים', וכשיצר הרע מרגיש שהוא שותף, הוא עוזב את האדם, ואז, האדם יכול לגמור את המצווה 'לשם שמים'.
מתי המלחמה הזאת כבר תגמר?
היא לא תגמר! עד נשמת אפך האחרונה...
רק להיות 'חייל' טוב, עם רוח קרב תמידית.
כל החיים הם קרב - על הקדושה ועל חיי העולם הבא.
חווה התווכחה עם הנחש, מה הקב"ה התיר ומה אסר – אל תגרר לויכוחים!
רבי נחמן אומר: אל תכנס עם פיתויך בטוען ונטען...
תעצור אותו בשניה הראשונה - ותנצח!
נצחתי ואנצח... בהצלחה