עסוקים אנו בפרשות אלו בהקטרת הקטורת, אותה קטורת שבני אהרון נשרפו בגינה בהיותה אש זרה היא עצמה הקטורת הנעשית לפני ולפנים ומכפרת על העם, להבדיל אלפי הבדלות לציבור החרדי אירוע הדלקת המשואות בערב יום העצמאות אינו אומר כלום, אך כאותו מעשה שלהם בחרתי בשורות אלו להדליק י"ב משואות ולהאיר על אלו שבהר הרצל כנראה לא יבחרו בהם, אך הם בחירי האומה מדליקי אור האמת!
v לכבוד אנשי משרד החינוך ואגפיו השונים הרגישים לצרכי הנוער החרדי מכירים בערכו ומברכים על התפתחותו
v לכבוד העמותות חלקם לא של הציבור החרדי שעומדים ודוחפים יוזמות מבורכות למען בני ובנות הנוער החרדים, ועושים נפשות.
v לכבוד מנהלי מוסדות החינוך, כפרי הנוער, ופנימיות, המדירים שינה מעיניהם למען טובה והצלחת התלמידים, הסופגים חיצים באהבה וברצון כאשר לעיניהם ניצב רק עתידו/ה של התלמיד/ה והצלחתו/ה בחיים .
v לכבוד המחנכים/ות העושים/ות מלאכת קודש במסירות נפלאה למען דור העתיד בהנחילם להם את דרך החיים, תוך מחיר אישי, ונתינת הלב בשלמותו לדור הצעיר.
v לכבוד העובדים הסוציאליים ויועצי החינוך המשקיעים מחשבה אין סופית בכל מצוקה ובעיה של כל תלמיד ותלמיד ונותנים לו גב בטוח בזמני מצוקה צר וצרה.
v לכבוד צוותי ההדרכה בפנימיות היוצרים חיבור חברי חינוכי אוהב עם צעירים לעיתים למודי תסכול מאנשי הוראה, ובכך מאירים להם באהבה את מסלול החיים מזווית שונה.
v לכבוד פעילי ופעילות הנוער ובעיקר "פעילי לילה רחוב" בארגונים שונים והפרטיים, המהווים חבל הצלה לנערים ונערות העומדים על פי התהום- הצלת נפשות.
v לכבוד ארגוני נוער על ענפיו השונים והמגוונים המוסרים נפשם בדרכים שונות ומגוונות למען הנוער הבלתי קונבנציונלי
v לכבוד משפחות חמות מאמצות ומארחות נערים/ות ומהווים עבורם אב ואם בית חם ואוהב במקום הוריהם הביולוגים.
v לכבוד הורים נבונים וחכמים המשכילים להבין את הוראת החכם "חנוך לנוער על פי דרכו" ולא כובלים את ילדיהם ל"דרך המתאימה למשפחתם"- כי כך!
v לכבוד בני הנוער המיוחדים והנפלאים שלנו, שנאבקים בגבורה מול קשיים אישיים חלקם בלתי סבירים, ונאחזים בגבורה בקצה החבל או במרכזו ע"מ לשוב ביום מהימים לשאוב מבאר המים החיים.
v לכבוד פוסקים רבנים ומורי דרך שליט"א המנתבים בגלוי ובסתר את המוסדות המיוחדים והנפלאים שנוסדו למען הנוער החרדי הזקוק למענה חם ואוהב, ואולי קצת שונה בסגנונו ועומדים לפניהם כעמוד אש להאיר להם הדרך- כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לכם!
תעלה האורה, תתעלה הנשמה,
וכך כותב הרש"ר הירש ויקרא פרק טז בפרשתנו: כהן גדול של אמת איננו אלא משרת של רצון ה', המכניע את ראות עינו הסובייקטיבית. בעיניו, אש המזבח היא אש - דת, ורק ניחוח לה' הוא ריח ניחוח לו. הוא מעמיד את אש המזבח על אדמת התורה, ורק מול עין ה' הבוחנת ורק על אדמת תורתו הוא יעבוד עבודה שתהא לריח ניחוח לה'. גם פעילותו לתורה תיעשה על אדמת התורה. ואילו הכהן הצדוקי הופך את אש המזבח לאשו הוא ועושה אותה כלי למעשהו. מחוץ לאדמת התורה הוא מעלה קטרת לריח ניחוח לו; הוא זורה את הקטורת בחוץ; ודבר המעלה ריח טוב באפו - ורצונו הסובייקטיבי מוצא בו נחת רוח - אותו הוא מכניס אל מקדש התורה וכופה אותו על רצון ה'. דבר שהוא ריח ניחוח לו - גם ה' יקבלנו לריח ניחוח.
תעלה הכפרה!
ולתפארת עם ישראל!
נכתב על ידי הרב אברהם בורודיאנסקי ראש בית המדרש ברקאי חיספין