בתקופה זו סופרים אנו את העומר ספירה זו יש בה בכדי ללמד אותנו לחיות את ההווה לא את העבר ולא את העתיד אלא כמה היום לעומר! לדעת שכל רגע הוא בר ניצול וכל רגע אין לו תחליף.
ברגע אחד אדם יכול לעשות טעות שתעלה לו במחיר יקר, שלטון על הפה הוא השלטון על החיים והמוות שביד הלשון, מילה מיותרת או שאינה מכבדת הורגת את הרגע, הורגת את הנפגע ובעיקר את הפוגע, שלטון של רגע לעומת זה כמבואר באגרת הגר"א בכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו בשעת מריבה- השלטון צריך להיות לרגע אחד! והשכר הוא שאין כל מלאך ובריה יכולים לשאר!!! שכרו של רגע!
רגע הוא זמן עצום, אך היחס אליו משתנה בהשתנות המקרים, אדם שמנצל כל רגע הרגעים הם הון עצום עבורו לעומת אדם שמבזבז כל רגע, הרגע הוא זמן מבוטל אצלו, אדם שמייקר את הזמן הזמן מנול אצלו אדם שמזלזל בזמן הזמן מבוזבז אצלו.
סיפור לשון הרע יכול לקחת שניות בודדות, העונש לזה הם צרעת, טהרה, כפרה, בידוד, חרטה, נגעי בתים, נגעי בגדים, טומאה, בלאגן שלם סביב דיבור לשון הרע אחד שלקח שניות בודדות, זה אדם שהשתמש במהות הרגע לפגיעה בזולת, המחיר של זה הוא לצאת ולחשוב הרבה זמן על ההחלטה של אותו רגע!
בימים אלו בהם אחינו תושבי מדינת ישראל עסוקים באבל על נפילת יקיריהם חללים חיילי צה"ל, באמירה או כתיבת שטות אחד קטן ניתן להצית עולם שלם, הזדהות עם כאב האחר (אין מקור ביהדות שהזדהות עם כאב האחר מותנה בכך שמקור הכאב מתאים לי אידיאולוגית) במילה אחת קטנה ניתן לבנות עולמות, ואף להחריבם! ולא עת מלחמת אחים היא עכשיו! עת צרה ליעקב! אמור למעני מילה- סלחתי!
השבוע תושבים רבים בארץ ישראל ובעולם עכבו בהתרגשות אחר חזרתו לארץ של נשיא איחוד הצלה אלי ביר לאחר שהתמודד עם נגיף הקורונה בארה"ב, מעל 6000 כונני איחוד הצלה חשו שאחד משבעת קרוביהם חזר ארצה, מעצמה של חסד מעצמה של עשיה, באחד הכנסים סיפר אלי ביר שההחלטה להקים את איחוד הצלה הייתה החלטה של רגע אחד כאשר הוא חש את הצורך לכך! החלטה של רגע אחד הובילה לאימפריה התנדבותית מצילת חיים.
להבדיל בין חיים למתים ברגעי כתיבת שורות אלו השיב את נשמתו ליוצרה הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל יו"ר ארגון מתנת חיים לתרומת כליה!
על הקמת מפעל חיים מטורף זה מסופר: ראשיתו של ארגון מציל חיים הרב הבר, מייסד הארגון ומושתל כליה בעצמו, עבר בשנת 2007 תקופה קשה של טיפולי דיאליזה מתישים. באותו זמן פגש הרב הרב ישעיהו הבר, יו"ר מתנת חיים במרפאת הדיאליזה את פנחס, בחור צעיר למשפחה שכולה שאיבדה את בנה הבכור בעת שירותו הצבאי. פנחס, האח הצעיר, נזקק להשתלת כליה בדחיפות, אך בהעדר תורם מתאים ובאין גוף רשמי או מסגרת שאליהם אפשר לפנות בבקשת עזרה, התעכבה השתלתו של פנחס וגופו לא עמד לו עוד. לאחר תקופה המלווה בייסורים פיזיים ונפשיים קשים שלו ושל בני משפחתו נפטר פנחס והותיר את הוריו שיח' ללא שני בנים.
הסיפור הנורא – שלצערנו כמוהו ארע יותר מדי בשנים האחרונות – המחיש את הצורך החיוני בהקמת מערכת שאליה יוכלו החולים לפנות בעת מצוקתם. כך למעשה נוסד ארגון מתנת חיים. להתארגנות החשובה הצטרפו כמה אנשים המכירים מקרוב את סבלם של חולי כליות הזקוקים להשתלת כליה, במטרה להקל על מצוקתם באמצעות איתור תורמי כליה מן החי.
שוב החלטה של רגע שהולידה עשיה והצלת נפשות רבות- הדמעות עדיין רותחות, הלב מסרב לעכל את הבשורה הנוראה, אבל מפעל חיו שהקים בהחלטה של רגע, ישאר גלעד חי לזכרו!
בהחלטה של רגע אחד ניתן לבנות עולמות!
אבל ישנו רגע אחר שאליו אנו מתפללים כל כך- לרגע קטן אחד! אומר הנביא- "ברגע קטן עזבתיך"- דע כי העזיבה הזאת תחשב כאילו לא נמשכה רק רגע קטן לעומת גודל התשועה אח"כ כי ברחמיך גדולים אקבצך (מלבי"ם ישעיהו פרק נד פסוק ז)
אך כל עוד אותו רגע מתמהמה נקיים את המוטל עלינו ברגע זה- כפי שאומר לנו הנביא ישעיהו פרק כו פסוק כ' לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם
מסביר המצודת דוד - לך עמי - מאמר הנביא בדרך משל בוא בחדרך וסגור הדלת בעדך שלא יוכל לבוא מי אצלך לעשות עמך רעה וסתרי כשיעור רגע מועטת עד אשר יעבור הזעם ותלך לו ורוצה לומר סתרי עצמך במסתר תשובה ומעשים טובים להגן עליך מזעם הצרות שיבואו קודם בוא הגאולה:
הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי- חיספין