בחיי היום יום השימוש בשיקים נפוץ מאוד. באמצעותם מנהלים מסחר, מבצעים קניות ומעבירים תשלומים שונים. מאמר זה יסקור בקצרה את מעמדו ההלכתי של השיק וכן כמה נפקויות העולות מתוך מעמדו ההלכתי.
הנידונים המרכזיים שנגזרים מתוקפו ההלכתי של השיק, עוסקים בשאלות של מי מוגדר כבעליו של השיק, האם ניתן לרכוש זכות הלכתית קניינית באמצעות שיק ומהן גבולות האחריות שיש לבעל השיק על השיק.
המשנה (מסכת בבא בתרא קעה: )עוסקת במלווה שהציג לבית הדין את כתב ידו של הנתבע, שבו הוא מאשר את קיום החוב וההלוואה. במשנה נאמר כי במקרה זה התובע יכול לגבות את חובו רק מנכסים שעומדים בעת הפירעון ברשותו של הלווה ואין בעל החוב יכול לגבות מנכסים שהחייב מכרם(נכסים משועבדים) למרות שנכסים אלו היו ברשותו בעת יצירת החוב (עת מתן ההלוואה).
סיבת הגבלת הגבייה נובעת מדיני גביית נכסים משועבדים (נכסים שהיו ברשות הנתבע בעת יצירת החוב) שמותרת במקרה ששטר החוב נחתם על ידי שני עדים.
לכן כל שטר שאינו חתום על ידי שני עדים, כולל שטר המוגדר ככתב ידו של הנתבע, הרי הוא אינו עומד בתנאים היוצרים היתר גביה מנכסים משועבדים (נכסים שהיו ברשות החייב בעת יצירת החוב) וממילא לא קיימת אפשרות להוציא את הנכסים מידיו של רוכש הנכסים מן החייב.
בעל התרומות (ח"א שער יג') כותב שיש המפרשים כי שטר הכתוב בכתב ידו של החייב, משמעותו שהחייב חתם בכתב ידו על השטר, אך לא קיימת דרישה הלכתית שהחייב יכתוב את כל סעיפי השטר בכתב ידו .
לאור זאת יש לדון מהו מעמדו ההלכתי של השיק, אשר מקבל את תוקפו על ידי חתימת ידו של בעל החשבון או מורשה החתימה.
השיק כהוראה לבנק להעביר כסף מהחשבון
יש מהפוסקים שסוברים (שו"ת שבט הלוי חלק ז' סי' רכב'. תורת ריבית פרק יח' הע' לה') שההתייחסות אל השיק היא כאל כתב הוראה אל הבנק אשר מנחה את פקיד הבנק להעביר כסף מחשבון אחד אל חשבון אחר.
גישה זו יוצרת בעיה לבצע קניין כסף באמצעות נתינת שיק, משום שהשיק איננו שטר חוב או חלופה לכסף(שטר כסף) אלא יש בו רק הוראה של בעל החשבון אל הבנק, כיצד לפעול בחשבון שבבעלותו המופקד בידי הבנק.
כמו כן על פי גישה זו עולות שאלות של ריבית במסחר בשיקים. בספר חוט השני פרק טז' כתב כי אסור לסחור ולמכור שיק בפחות מהסכום שכתוב בו, משום שהשיק איננו שטר חוב, אלא רק הוראה לבנק. ממילא קבלת הכסף מקונה השיק, הרי היא נחשבת כהלוואה ופירעון השיק בסכום גדול יותר ייחשב כנתינת ריבית.
השיק כשטר חוב וכממרני
יש פוסקים הסוברים (מנחת יצחק ח"ה סי' קיט – קכ'. תשובות והנהגות ח"ג סי' תסב'. פתחי חושן הלוואה פ"י הע' כא') שהשיק מוגדר כשטר חוב.
חתימת בעל החשבון על השיק משמשת כהתחייבות מלאה לשלם את הסכום שנקוב בשיק למי שהשיק ניתן (או למי שאוחז בשיק כדין). ממילא השיק משמש כחלופה לשטר החוב שבו החייב כותב לנושה כי הוא חייב לו סכום כסף מסוים.
על פי גישה זו ובאם שטר חוב יכול לשמש ככסף (עיין בדבר אברהם ח"א סי' לט ענף ב' אשר מוכיח כי להרבה מהראשונים להתחייבות בשטר יש תוקף כנתינת מעות קניין – קניין כסף) אזי באמצעות השיק ניתן לבצע קניין כסף.
לכן יהיה ניתן לקנות קרקע על ידי נתינת שיק (אין הכוונה לפריעת חוב ממוני בגין קניית קרקע, אלא הכוונה היא לקיים את קניין הקרקע שניקנית בקניין כסף באמצעות נתינת שיק שהוא לחלק מהשיטות כקניין כסף)
יש פוסקים הסוברים כי השיק מוגדר כשטר ה"ממרני"(מובא בש"ך חו"מ סי' קצ' סעק' א') שהיה מקובל בין הסוחרים להשתמש בו. הרעיון של הממרני דומה מאוד לשיק של ימינו. בשטר הממרני החייב חותם על שטר ללא עדים, כי הוא ישלם את סכום הכסף הנקוב לכל מי שיציג את השטר.
למרות שמכירת שטר חוב צריכה להיעשות בכתיבה ומסירה (כפי שפסק השו"ע בחו"מ סימן סו' סעיף א'-ב' ) ועל כן המלווה צריך לכתוב לקונה שטר החוב "קנה לך את השטר ואת כל השיעבודים שבו", בכל זאת שטר הממרני חתום רק על ידי המתחייב בלבד ללא כל תוספת ובכך די לו כדי לעבור מיד ליד כפי מנוהג הסוחרים שהם מקיימים באמצעותו מסחר.
בשו"ת הב"ח(סי' טו') כתב כי הממרני הוא שטר כשר וגובים בו על פי תיקון חוקי המדינה. בשו"ת צמח צדק (סי' י') התייחס לשטר הממרני ופסק שלשטר זה יש תוקף הלכתי כדין כל שטר חוב, אלא שלא ניתן לגבות בשטר זה מנכסים משועבדים (נכסים שהחייב מכר ) אלא רק מנכסים בני חורין (כמבואר לעיל ובשו"ע חו"מ סי' סח').
הש"ך (בחו"מ סי' קצ' סע"ק א') כותב שניתן לקנות קרקע באמצעות שטר הממרני ולא כפי היש אומרים ששטרות אין גופן ממון ולא ניתן באמצעותם לקיים קניין כסף המועיל.
לכן פסק הש"ך כי ראובן שנתן לשמעון תמורת קניית קרקע שטר ממרני שיש לו מלוי, הרי ראובן קנה את קרקע שמעון ואין שמעון יכול לחזור בו.
בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סי' טו') כתב לעניין שמיטת כספים כי אם בעת מתן ההלוואה החייב נתן למלווה שיק עם תאריך פירעון לאחר שנת השמיטה, אזי נתינת השיק נחשבת כקביעת זמן והחוב אינו נשמט.
עוד הוסיף האגרות משה כי מאחר שעל פי דין המלכות וחוקיה, אסור לבטל שיק אזי נתינת השיק מוגדרת כתשלום וקביעת התחלת פירעון לאחר שנת השמיטה.
לאור האמור עולה כי לשיק יכול להיות מעמד הלכתי של ממרני או שטר חוב וממילא ניתן לפי חלק מהשיטות לבצע באמצעותו קניין כסף מדאורייתא.
בעז"ה בשבוע הבא יובאו גישות נוספות ונפקויות נגזרות. לתגובות: stern1416@gmail.com