הגמרא בביצה יט: אומרת כי בשלושת הרגלים שקיימת בהם מצווה להקריב קרבן חגיגה, אזי לא ניתן להביא בהמה שכבר קדושה בקדושת קרבן תודה, ולצאת בה גם ידי חובת קרבן חגיגה, וזאת משום שקרבן חובה ניתן להביאו רק מבהמת חולין ולא מבהמה שכבר חלה עליה קדושה.
עוד אומרת הגמרא שבקרבן התודה ניתן לצאת ידי חובת מצוות השמחה ברגל, משום שמצוות שמחת החג מתקיימת באכילת בשר אשר אין בה חובת הקרבה בפני עצמה, וממילא אכילת התודה יכולה לעלות גם עבור מצוות השמחה.
בהמשך הסוגיא ביארה הגמרא שגם אם המקדיש את קרבן התודה, החיל מראש תנאי מפורש שהקדשת קרבן התודה היא בתנאי שהקרבת הקרבן תעלה לו גם למצוות קרבן חגיגה.
בכל זאת אין הצבת התנאי מועילה, וזאת משום שכאשר המקדיש אמר הרי בהמה זו תודה, מיד חלה על הבהמה קדושת קרבן תודה, ולכן כל תנאי שהמקדיש יציב לאחר מכן, אין בו חלות והוא אינו תופס.
ובביאור הגר"א חו"מ סי' יב' כתב כי דברי הגמרא הם המקור לפסק השו"ע חו"מ סי' יב' שתשלום קנס מוסכם, אינו יכול לשמש כתחליף לקיום החוזה או הסכמת הדברים.
ולכן מי שהתחייב לקיים דבר מה בהסכמת דברים או בחוזה, ועשה קניין על ההתחייבות ואף הוסיף כי בהפרת ההתחייבות שלו, הוא ישלם קנס לצד השני של החוזה או ההסכמה.
הרי הוא איננו יכול לשלם את הקנס המוסכם, ולהיפטר מקיום ההתחייבות שלו, אלא ניתן לבקש מבית הדין שיאכוף על המתחייב לקיים באופן מלא את החוזה או ההסכמה.
מתוך הדברים עולה, כי מארגן קבוצת הרכישה וכן כל אחד מחברי הקבוצה אינם יכולים לצאת מן החוזה על ידי תשלום קנס ההפרה - שמופיע בסעיף הפיצוי בגין הפרת חוזה.
אלא שמעתה יש לברר לשם מה מוסיפים בחוזה את סעיף הקנס , שהרי כפי הנאמר לעיל, גם אם המפר ישלם את הקנס הנקוב, אין הוא יכול לצאת מן החוזה ולהיפטר מן ההתחייבות, וכן בית הדין יוכל לאכוף אותו לקיים את החוזה או הסכמת הדברים.
ובלבוש בחו"מ סי' יב' כתב כי סעיף הקנס בגין הפרת החוזה מוגדר כחלק מהחוזה, ולכן צד שיפר את ההסכם, אזי בית הדין יכפו עליו לקיים את ההתחייבות, ואף יוסיפו לחייבו בסכום הקנס הנקוב.
וזאת משום שהפרשנות של סעיף הקנס אומרת, כי אם המתחייב לא ימלא אחר הוראות החוזה או ההסכם, אזי הוא ישלם קנס, וזאת ללא כל קשר ל"חזרתו בתשובה " ולהמשך קיום סעיפי החוזה או הסכמת הדברים.
במהרי"ט חו"מ סי' קח' כתב כי מטרת הקנס בגין הפרת החוזה היא להעמיד לצד השני לחוזה / ההסכמה אפשרות להחליט, האם הוא מעוניין לקבל את דמי הקנס ולאפשר לצד המפר לצאת מן החוזה.
או לחילופין הוא יכול להחליט שאין הוא מעוניין בדמי הקנס, אלא ברצונו לאכוף על המפר לקיים את ההתחייבות מחדש כפי שסוכם בחוזה או בהסכם.
וממילא מצינו מחלוקת, האם ניתן להיפטר מן ההתחייבות החוזית, על ידי תשלום קנס ההפרה שנקבע בחוזה.
וכתב החלקת מחוקק באהע"ז סי' נ' כי יש להבחין בין הניסוחים השונים של ההתחייבות לתשלום הקנס.
אם נאמר או נכתב, כי הצדדים קיבלו עליהם לקיים את דברי החוזה באמצעות מעשה קניין(שנותן תוקף להתחייבות האישית) והתחייבות לתשלום קנס באם תהיה הפרה.
אזי יש לפרש את לשון ההסכמה, כרצון שדמי הקנס ישמשו כעונש למפר (או כפיצוי לצד השני ), אך אין כוונת הצדדים שתשלום דמי הקנס יהיו במקום קיום בפועל של סעיפי החוזה, וכביכול ייצרו מסלול חלופי לקיום ההסכמות וסעיפי החוזה
ולכן במקרה של הפרה, אין שום אפשרות לראות את התשלום כאיזה סוג של קיום חלופי לחוזה, וממילא הצד שהפר את ההסכמות מתחייב אוטומטית בתשלום דמי הקנס, ובנוסף ניתן לאכוף ולחייבו להמשיך ולקיים את החוזה ככתבו וכלשונו.
אך אם ניסוח ההסכם היה באופן של התחייבות בקניין לקיום דברי ההסכם או החוזה, ולאחר מכן הוסף בנפרד סעיף או הסכמה, שמחייבים קנסות במקרה של הפרת החוזה.
אזי יש לפרש את הסכמת הצדדים שתשלום דמי הקנס (או כל הוראה אחרת שבאה כקנס כגון חילוט נכס אחר לטובת הצד השני או חתימה על ערבות וכדו').
הם במקום המשך קיום החוזה, וממילא תשלום דמי הקנס משמשים כמסלול חלופי להמשך קיום החוזה ומשחררים את המשלם מהחיוב החוזי שלו.
ובספר עמק המשפט סי' כט' הביא את דברי המהרי"ט בחו"מ סי' קח' שיש ללמוד מדבריו, כי גם אם הסכמת תשלום קנס בעת הפרת החוזה, נעשתה במנותק להתחייבות על עצם קיום החוזה, בכל זאת אין תשלום הקנס יכול לשמש כחלופה במקום קיום סעיפי החוזה.
המהרי"ט דן האם אחד מן השותפים יכול לשלם את דמי קנס הפרת השותפות, במקרה שהשותפים הסכימו כי במשך תקופה מסוימת כל דבר מסחר שה' יזמין להם הם יעשו אותו במשותף.
ובנוסף הם גם הסכימו, כי באם אחד מהם ירצה לפרק את השותפות (וכגון שהשותף מצא איזו עסקה מאוד כדאית ) אזי הוא ישלם קנס כספי לשאר השותפים.
וכתב המהרי"ט כי ברור הוא שלא ניתן לשלם את דמי הקנס ולהיפטר מההתחייבות לקיום החוזה, אלא דמי הקנס הם בתוספת לחוזה ולא במקומו, והוסיף עוד כי מקור שיטתו הם בדברי הבית יוסף בחו"מ סי' יב' שהביא את דברי הרשב"א שפסק כן.
וממילא נמצאנו למדים כי לשיטת החלקת מחוקק העמדת סעיף הפיצויים כסעיף עצמאי יכולה ליצור אפשרות יציאה מהחוזה על ידי תשלום הקנס, אך לשיטת המהרי"ט לא ניתן ליצור אפשרות של עקיפת קיום החוזה באמצעות תשלום דמי הקנס.
לתגובות stern1416@gmail.com