מנצחים את השטן המתערבב
חכמינו מספרים כי כאשר הזדרז אברהם אבינו לקיים את מצוות העקידה.בדרך פגש אותו השטן והפריע לו בדרכו. הוא נהפך לנהר גועש ושוצף, ואברהם אבינו לא יכול היה לחצות את הנהר בשום אופן.
למרות זאת לא נשבר אברהם אבינו ולא הפנה עורף לשליחותו, הוא קם במסירות נפש, נכנס לנהר. וכשהגיעו המים עד צווארו קרא אל בורא העולם שיצילהו מאסון. ובאותו רגע ניצל ויכול היה להמשיך את דרכו בביטחה.
דע את האוייב
לפעמים נדמה לנו שהשטן הוא אותה דמות מאיימת מן הציורים. אשר יכולה לעשות הכל כדי להרע לנו חלילה.
אבל הסיפור הזה של אברהם אבינו מלמד אותנו משהו על 'מעשה שטן'.
החיים מלאים הפרעות 'טבעיות'. השטן הוא לא יישות מיוחדת אשר מגיעה בצורה שטנית ומקלקלת, הוא חלק מהשגרה וממאבק החיים.
הדוגמא המוכרת?, אתה מחליט שאתה רוצה להיות שמח. זה מאוד חשוב לך. אבל מה לעשות שבדיוק כאשר החלטת החלטה כל כך הירואית, פתאום האנשים מעצבנים??!!
איך זה נוחת עלי עכשיו?
או כאשר אתה כל כך ממהר – לפתע נוחתים אצלך נושאים דחופים שאף אחד לא מוכן לוותר על ביצועיך?
ובכן צריך לדעת שבאמת כאשר מקבלים החלטה טובה – קורים דברים בלתי צפויים. זה 'טבעי' והטבעיות הזו היא 'השטן'.
אברהם אבינו הולך להר המוריה – וזה לא שפתאום השטן משתטח ונעשה לנהר. אלא שלפתע הנהר שוצף וגולש ומאיים על חייו . אבל אברהם אבינו לא נבהל, הוא מוסר את נפשו על קיום הדברים שהם מצווה , ולפתע הנהר כבר לא מטביע , והמצב לא כל כך קשה, ואפשר להמשיך ולקום ולצאת להמשך המסע
קושי – הוא לא סימן
כשאנחנו רוצים לנסוע ליעד שנראה לנו מאוד חשוב וראוי שנהיה בו. ממהרים לדרך ולפתע? פקק ענק. או רכבת שביטלה את מועד נסיעתה. או המכונית נתקעה.
באותו רגע נכנס לנו שביב של אותו 'שטן' אשר אומר לנו בשקט: אולי באמת לא צריך ללכת לשם? אולי זה באמת מעבר לכוחות וליכולות שלנו? רצינו , והיה לנו רצון מאוד כן ואמיתי – אבל זה לא הולך! התכוננתי לפייס את החברים – אבל רואים איך שזה לא מסתדר... ואז פתאום מתחילים לדמיין ש'אולי זה משמיים'. אולי יותר טוב ככה. עובדה שזה לא מצליח בקלות כמו שחשבנו...
באותו רגע אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את מעשה אברהם אבינו והנהר. אברהם אבינו לא טען שזה משמים. הוא ידע שזה 'מעשה שטן'. והוא לא נותן לשטן לבלבל אותו .
אברהם אבינו קופץ אל הנהר, ומנסה לחצות אותו. כשהקושי הוא עצום – הוא קורא אל השם. ובאותו רגע מצליח להתרומם.
הנוכחות של בורא עולם - סוג של הטבעה
בורא עולם הטביע את החותם של מציאותו. הטביע – זה אומנם משהו שחקוק בצורה מאוד נחרצת. אבל זה גם סוג של הטבעה . משהו שלא צף ברגע אחד.
וכל זה כדי שנתמודד. כדי שנאבק על הדברים הטובים. יש לנו תפקיד להלחם על ההשגים הנכונים. לא להרפות . לא הכל צריך לגלוש בנקל. יש תקלות והם האתגרים. ככל שהקשיים יותר מבלבלים אותנו , כך אנחנו מצליחים לברר לעצמנו את היותר טוב מבפנים. אנחנו מצליחים לחזק את עצמנו בשיטה הנכונה.
ואז, הנהר מתייבש ופתאום רואים שכל הדברים שכל כך הפחידו – והיו נראים קשים. הם בעצם קטנים כגרגר של חרדל, והיופי של המעשים הטובים מזהיר ביותר באור יקרות.
אברהם אבינו – העניק לעולם הרבה מתנות טובות: האמונה בקל אחד – מונותאיזם (מול נמרוד וכל שאר הגיבורים שהחזיקו את עצמם לאלוהות). קדושת החיים (לימד את כולם שלא להרוג את בניהם במסגרת פולחני דתות), כבוד הנפטרים (קבורה), עשיית חסד (אברהם אבינו פתח אוהל של הכנסת אורחים) ומתנה נוספת ויקרה: המלחמה בשטן ובשיטותיו. דע את האוייב כי המידע הזה הוא כח לעשות את הדברים היפים והנכונים בעיני אלקים ואדם.