מדוע מדליקים נרות שבת?

בפרשת בראשית נאמר: ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו (בראשית ב' ג'). מכאן למדים על הדלקת נרות שבת. הרב יהודה שטרן מגיש: הטעמים המלאים להדלקת הנרות

|
1
| כיכר השבת |
שולחן שבת (צילום: פלאש 90)

ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו (בראשית ב' ג')

השו"ע באו"ח סימן רנ' סעיף א' פוסק שאפילו אם יש לאדם כמה עבדים המשמשים אותו בכל זאת ישתדל להכין בעצמו איזה דבר לכבוד שבת וכדאיתא בגמרא שבת קיט. ובקידושין מא. דרב ספרא היה חותך את הירקות דק דק רבה ורב יוסף היו חותכים ומכינים את העצים ורב נחמן היה מכבד את הבית וכו'.

וכתב המשנה ברורה בסע"ק ג' שמצות כבוד השבת מוטלת על כל אדם כדכתיב "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד"(ישעיה נח' יג') ולכן מצד מה דקיימא לן בגמרא בקידושין מא. שמצוה בו יותר מבשלוחו ראוי לו לאדם שיעשה בעצמו איזו הכנה לכבוד שבת.

והקשה השער הציון באות ט' מדוע רב ספרא רב נחמן ושאר האמוראים ביטלו מלימוד תורתם כדי לעשות את ההכנות לשבת והרי קיימא לן בגמרא מועד קטן ט: שאסור לבטל תורה עבור מצוה שיכולה להיעשות על ידי אחרים ואם כן מדוע האמוראים לא מינו שליח שיכין עבורם את צרכי השבת.

ומתרץ השער הציון בתירוץ הראשון שדין אין מבטלין תלמוד תורה עבור מצוה שיכולה להיעשות על ידי אחרים נאמר רק במצוה שאינה מוטלת על גופו וכגון מצות חסד שאם בעת שלומד תורה יש עוד אנשים שיכולים לסייע ולעשות חסד עם הנזקק אזי אמרינן שאסור לבטל תלמוד תורה בשביל מצוה שיכולה להיעשות על ידי אחרים.

אבל כבוד שבת הוי מצוה המוטלת על גופו וממילא נאמר בה הדין שמצוה בו יותר מבשלוחו ואין ראוי למנות אחרים שיעשו עבורו את המצוה ולכן הגמרא מביאה שהאמוראים הקפידו לעשות בעצמם איזו הכנה לכבוד שבת.

ולאור דברי השער הציון כי כבוד שבת הוי מצוה שבגופו אולי אפשר לומר הבנה חדשה בדין הדלקת נרות שבת לפי שיטת הרמב"ם.

שיטת הרמב"ם בדין כבוד שבת ע"י הדלקת נרות

הרמב"ם בהלכות שבת פרק ל' הלכה א' כותב כי בערב שבת מבעוד יום האדם צריך לנקות את ביתו להדליק נרות לערוך את השולחן ולהציע את המיטות מפני שכל אלו הם בכלל כבוד שבת.

והקשה הגרי"ז ( דבריו מובאים בחידושי הגר"ח בסטנסיל בדין כבוד שבת) שלכאורה הרמב"ם סותר את עצמו מפני שמדברי הרמב"ם משמע שהדלקת הנרות הוי מדין כבוד שבת.

אבל הרמב"ם בהלכות שבת פרק ה' הלכה א' פוסק שהדלקת נר שבת הוי חובה ואפילו שאין לו לאדם מה לאכול בכל זאת חייב הוא לחזר על הפתחים ולהדליק נר שבת מפני שנר שבת הוי מדין עונג שבת.

ואם כן לכאורה לשיטת הרמב"ם לא ברורה הסיבה להדלקת הנרות האם ההדלקה היא מדין כבוד השבת או עונג השבת.

ותירץ הגרי"ז כי הרמב"ם סובר ששני הטעמים נכונים ובהדלקת הנרות מקיימים שתי מצוות האחת היא כבוד שבת והשנייה היא עונג שבת.

וביאור הדברים הוא דכבוד השבת נעשה בערב שבת על ידי ההכנות לקראת השבת ולכן בהדלקת הנרות בערב שבת מקיימים את מצות כבוד השבת והסברא היא כי חלק מכבוד השבת הוא שהשולחן יהיה ערוך והנרות יהיו דולקים לקראת כניסת השבת.

ובאמת שהמעיין בדברי הרמב"ם בפרק ל' מהלכות שבת יראה כי בפרק זה עוסק הרמב"ם בדיני כבוד השבת ואף הרמב"ם דקדק בלשונו לומר כי הדלקת הנר הוי מדין כבוד השבת.

אך חוץ מכבוד השבת יש דין נוסף של עונג שבת שאותו מקיימים בשבת עצמה על ידי עינוגים שונים כגון מאכל ומשקה וכדו' ומוסיף הרמב"ם שגם הנרות שמאירים לאדם את מקום הסעודה ואת חדרי הבית הם בכלל עונג השבת וכפי שדקדק הרמב"ם בלשונו שהדלקת הנר היא חובה והרי היא נכללת בדין עונג שבת.

ולכן אומר הגרי"ז כי אין כל סתירה בשיטת הרמב"ם ובדין הדלקת הנרות נכללים שני עניינים נפרדים האחד הוא כבוד השבת שנעשה בערב שבת והשני הוא עונג השבת המתקיים בשבת עצמה והרמב"ם הקפיד לכתוב כל עניין בנפרד ובפרק המתאים לו.

פסק השו"ע וביאור העולת שבת

השו"ע באו"ח סימן רסג' סעיף ג' פוסק שהנשים מדליקות את הנרות והן מוזהרות על הדלקת הנר יותר מן האנשים מפני שהנשים מצויות בבית ועוסקות יותר בצרכי הבית.

ובבאר הגולה מובא כי מקור דברי השו"ע הם דברי הרמב"ם בהלכות שבת פרק ה' הלכה ג' דכתב שהנשים מצוות בהדלקת הנר יותר מן האנשים מפני שהן יותר עוסקות בצרכי הבית.

ומבאר העולת שבת באו"ח סי' רסג' סעי' ג' כי דברי הרמב"ם שהאישה מצווה יותר מהבעל על הדלקת הנר מתייחסים רק לנידון מי מדליק בפועל את הנרות ועל כך אומר הרמב"ם וכך גם פוסק השו"ע שהאישה מצווה יותר על ההדלקה.

אבל על עצם החיוב של הדלקת הנר הבעל הוא מחויב יותר מן האישה ולכן צריך לומר שכאשר האישה מדליקה את נרות השבת הרי היא נחשבת כשליחת הבעל לעניין קיום מצוות נר שבת.

ולכאורה דברי העולת שבת שהאישה נחשבת כשליחת הבעל לעניין ההדלקה צריכים עיון מפני שהגרי"ז ביאר בשיטת הרמב"ם כי בהדלקת נר שבת מקיימים גם את מצוות עונג שבת וגם את מצות כבוד שבת.

ועוד הובאו לעיל דברי השער הציון שכבוד שבת הוי מצוה שבגופו ובמצוה כזו לא ראוי למנות אחר לשליח מפני שמצוה בו יותר מבשלוחו.

ואם כן לכאורה קשה מדוע לפי העולת שבת חכמים תיקנו לכתחילה שהאישה תדליק בשליחות הבעל והרי בהדלקת הנר יש גם את מצות כבוד השבת שהיא מצוה שבגופו ואין ראוי למנות עליה שליח.

ביאור חדש בגדר דין הדלקת נרות

ולאור הקושיא על דברי העולת שבת על כורחנו צריך לומר שחכמים תקנו דין מיוחד בנר שבת וחייבו בו לכתחילה דווקא את האישה וההסבר הוא כי מאחר והדלקת נרות שבת היא מצוה חשובה מאוד כפי שפסק הרמב"ם בהלכות שבת פרק ה' הלכה א' את דברי הגמרא שבת כה: דהדלקת נר שבת היא חובה אבל רחיצת גופו לכבוד שבת היא רק רשות

וכן פסק הרמב"ם בהלכות שבת פרק ה' הלכה א' את דברי הגמרא שבת כג: שאפילו אם אין לאדם מה לאכול בכל זאת חייב הוא לחזר על הפתחים כדי להשיג נרות לשבת ואם כן מתוך דברי הגמרא ופסקי הרמב"ם רואים שהדלקת נרות שבת היא מצוה גדולה חשובה מאוד ומצינו בה חיובים גדולים כגון לחזר על הפתחים מה שלא מצינו בהרבה מצוות אחרות.

ומאחר והדלקת נרות שבת היא מצוה חשובה מאוד חכמים רצו שבכל בית תתקיים המצוה ולכן הם הטילו את מצות הדלקת הנרות דווקא על האישה כי היא נמצאת בבית יותר מאשר האיש וכן האישה עוסקת בעבודות הבית יותר ממה שהאיש עוסק ומתוך כך היא תדאג לקיים את המצוה ולהדליק את הנרות.

ולזה לכאורה נתכוון הרמב"ם בהלכות שבת פרק ה' הלכה ג' באומרו שנשים מצוות על הדלקתנרות יותר מן האנשים לפי שהן מצויות בבתים והן העסוקות במלאכת הבית.

ואולי מטעם זה פסק המגן אברהם באו"ח סימן רסג' שגם אם הבעל מעוניין להדליק בעצמו את נרות השבת אין הוא יכול לעכב את אשתו מקיום המצוה והסיבה היא כי אין הבעל יכול להפקיע את החיוב שחכמים הטילו על האישה.

ומתוך הדברים גם עולה כי לאישה אסור לוותר על מצות הדלקת הנר כדי שבעלה יקיים את המצוה מפני שאין אדם יכול להסיר מעליו את המצוות שחכמים ציוו אותו לעשות.

אבל לפי הבנת העולת שבת שהאישה היא שליחת הבעל להדלקת הנרות אפשר לומר כי האישה יכולה לוותר לבעלה על קיום מצוות ההדלקה באומרה לו כי היא איננה מעוניינת להיות השליחה שלו לעניין ההדלקה וממילא הבעל יצטרך להדליק את נרות השבת בעצמו.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

1 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות