תקופה זו אינה פשוטה לכולנו, על אחת כמה וכמה להורים ולילדיהם. לא פעם עלינו ההורים לחיות ב'מציאות מדומה' ולשדר לילדים משהו שהוא אחרת לגמרי ממה שאנחנו מרגישים.
>> למגזין המלא - כנסו
במוצאי שבת, חג שמחת תורה, עת שהתעדכנו בחדשות וקלטנו את ממדי האסון (שנעשו קשים יותר משעה לשעה) הבנתי שעלי 'לשחק' עם הקטנה 'מציאות מדומה'. כמה שקשה היה הדבר, לקחתי אותה לחדר ועשינו יחד 'קייטנת הבובות' מכל הבובות שיש לה.
לצד הבשורות הקשות, חייכנו לילדה והראנו לה שהכל בסדר. גם כשיש אזעקה, הסברנו לה במילים קצרות בהתאם להבנתה על המצב וכל פעם שיש אזעקה נכנסנו בזריזות לממ"ד. שם שיחקנו, שרנו ואמרנו פרק תהילים להצלחת עם ישראל והכוחות הלוחמים בחזית.
לא אחת אנו נתקלים בתקופה זו בדילמות מול הילדים. ביקשנו מהסופרת מנוחה פוקס, מומחית לתהליכי חינוך, מנחת הורים ויועצת זוגית, שתסייע לנו במגוון טיפים ועצות איך להתמודד עם המצב.
אם גם לכם יש שאלה, אתם מוזמנים לפנות אלינו במייל המצוין בתחתית העמוד ואנו נפנה אליה את השאלות. במהלך השבוע הקרוב בעז"ה נפרסם את התשובות באתר.
איך לצאת מהדכדוך שנגרם מהאזעקות?
אני גר בדרום, גרתי פה גם לפני שהתחתנתי. רגיל כבר לאזעקות, ובכל זאת, בכל פעם שנשמעת אזעקה, אני מרגיש התכווצות בבטן, והרגשה של דכדוך אופפת אותי. אני חוזר מהמקלט וכל המשך היום אני יושב כמו בן אדם באבל. רציתי לשאול מה לעשות כדי שלא ארגיש כך, כי כבר אין לי כוחות לזה, בפרט שיש לי תינוק בבית ואני לא רוצה שיראה אותי כל היום מדוכדך ועצוב.
מנוחה פוקס עונה:
"ישנם דברים שקשה להתרגל אליהם, לכן אני לא בטוחה שאתה רגיל לאזעקות, כפי שאתה כותב.
"מגיעים והגיעו אלי בעבר אנשים רבים, תושבי הדרום, שרצו ורוצים להתייעץ. אני לא מכירה ביניהם כאלו שאומרים לי: "התרגלתי ועכשיו האזעקה לא מזיזה לי". מה שכן, כשאנחנו מלמדים את עצמנו שלא לאפשר לאזעקה לנהל אותנו, יותר קל לנו. אומנם לא תתרגל לאזעקה, אבל כן תוכל להרגיל את עצמך לנהוג כפי שכן היית רוצה לנהוג, וזאת למרות האזעקה.
"איך עושים את זה? ובכן, אם הדכדוך מביא אותך לזה שאתה במשך כל היום יושב עצבני ומעשן – תתחיל להרגיל את עצמך, לצאת מהחדר האטום או מהמקלט עם חיוך על הפנים (אפילו מעושה) ומיד להתחיל לפעול.
"למשל, הרגל את עצמך, בכל פעם שאתה יוצא מהחדר, לשים על עצמך את מסכת החיוך ולאחר מכן לגשת להדיח את הכלים שבכיור, או לחייך לתינוק שלך ולהרים ולהוריד אותו עשר פעמים בחיבה.
"עצם העשייה של משהו נצרך, יחד עם החיוך שעטית על שפתיך, יביאו אותך לזה שלא תחזור להיות מדוכדך.
"היום אתה רגיל לצאת מהחדר האטום בפנים חתומות, לשקוע בכורסה ולהתלונן, מה שאתה צריך זה להרגיל את עצמך למשהו אחר. ברגע שתנהל אחרת את זמנך, (וגם אם בהתחלה זה ייעשה לגמרי לא בטבעיות), תגלה פתאום שכל הופעתך השתנתה. כשתתחיל להשתנות – השינוי יימשך, כי כוח מושך כוח".
איך ניתן להרגיע ילדים שצורחים בכל פעם שיש אזעקה?
אנחנו גרים בירושלים. מאז שבשמחת תורה היו אזעקות רבות בזו אחר זו וכולנו רצנו לחדר המוגן בבהלה, הילדים שלנו (בני ארבע וחמש) - נכנסו לחרדה. כשנשמעת אזעקה אמיתית, הם צורחים יותר בקול מהאזעקה ונצמדים אלינו ולא רוצים לעזוב. כשאנחנו עוברים ליד ילדים שמשמיעים קולות של אזעקה, הם מתחילים לצרוח. יש לנו חדר מוגן בתוך הבית והם לא מפריעים לאנשים אחרים, אבל זה נשמע לנו ממש מוגזם, שהם לא רוצים לעזוב אותנו משך שעה שלימה, ורק צורחים, הרבה אחרי שאנחנו יוצאים מהחדר. אני לא יכול לסבול את הצעקות שלהם, בפרט שהמצב מתוח גם כך. אני כועס עליהם, אבל לא רוצה להעניש אותם בזמן שהמצב כזה נורא. מה ניתן לעשות?
מנוחה פוקס עונה:
"בתוך שאלתך הסברת חלק גדול מהתשובה: כשאנחנו, ההורים, מתוחים, קשה לנו באותו זמן להרגיע או לחנך את הילדים שלנו. זה נכון לגביך ולגבי כלל ההורים. כמה קשה בזמנים מתוחים, כשאנחנו בקושי מחזיקים את עצמנו, לשים לב לאחרים.
"זה באמת חלק גדול מהקושי הנוצר מהמצב המתוח. גם לטפל בעצמי, גם בילדיי. גם לחשוב על המצב הנורא, גם לחשוב ולחשב מהלכים שונים (כמו שליטה במצרכי יסוד, דאגה לקרובי משפחה שנמצאים במצב לא טוב ועוד. צריך להבין (אפילו שזה קשה לנו) שילדינו חווים את המתח שלנו. הם מפרשים את המתח הזה כפי הבנתם.
"בימים כתיקונם קורה שאבא מתוח, אבל כשזה כל היום, עוד יום ועוד יום, זה כבר מוגזם. אתה אומנם מחניק את הצעקה שלך, אך הם אינם יודעים לחרוק שיניים ולשתוק.
"ולכן, תן להם לפרוק את תסכולם, את לחצם, את כאבם. הם פורקים את זה באמצעות בכיים.
"ככל שתיתן להם להביע את עצמם בבכי, ובמקום להתרגז עליהם, תקבל את הבכי ואפילו תחבק אותם, כך הם יחדלו לבכות כל כך הרבה. ברגע שיחושו שאתה עוגן בעבורם, הם יהיו פחות בלחץ ובמתח.
"זה יהיה קשה לך בתחילה, אבל אט אט הם יירגעו בזכות קבלתך אותם, וזה מה שאתה, בעצם, רוצה".
איך לשכנע בת שלוש לרדת למקלט?
אנחנו גרים בדרום הארץ. הורים ושלושה ילדים, בן שנה, בת שלוש ובן חמש. כשנשמעת אזעקה, ויש הרבה כאלו, אנחנו רצים מיד למטה, למקלט, ולא משנה באיזו שעה האזעקה נשמעה. הבעיה שלנו היא עם הילדה בת השלוש. אנחנו באופן קבוע סוחבים אותה בכוח, כמו שסוחבים שק תפוחי אדמה. אנחנו ממש מושכים אותה. היא צורחת בקולי קולות, לא רוצה ללכת למקלט, ולא תמיד יש לנו כוח לריב אתה. זו הסיבה שלאחרונה אנחנו מעדיפים, לפעמים, להישאר בבית ולסמוך על הנס. איך אפשר ללמד אותה שצריך לרדת למקלט?
מנוחה פוקס עונה:
"סכנה גדולה להישאר בחוץ, כשנשמעת האזעקה. שום תירוץ לא יכול להניח את הדעת. אבל ברור שבכוחניות לא תוכלו לנהל את המערכה הזו מול הילדה. אתם קראתם ליחסים אתה: מלחמת כוח! (סוחבים אותה בכוח).
"ילדים ממשיכים להתעקש, כל עוד אנחנו מאפשרים להם זאת. והם יעשו זאת עד שיכניעו אותנו, הנה, עובדה שבאל כורחכם וויתרתם על דבר שכל כך חשוב לכם.
"מה שחשוב לעשות הוא: קודם כל להסביר לילדה מה קורה פה. מדוע יורדים למקלט, בעצם. הסבירו לה ברמה המתאימה לה שהמקלט שומר עלינו שלא יקרה לנו משהו רע.
"הניחו במקלט דבר מתיקה אפילו קטנטן לשעה זו והבהירו לה שרק שם מקבלים אותו. הסבירו לה: מיד אחרי שתישמע האזעקה נחכה עוד כמה רגעים ואז נעלה בחזרה.
"אחרי הכול אמרו לה שאם היא תרצה לרדת ברגליה תשמחו שתעשה זאת, אם לא - ניקח אותך על הידיים! אל תוסיפו את המילה: "בכוח!", אלא קחו אותה בטבעיות, אם אינה יורדת בעצמה. אל תשכחו שהיא עדיין ילדה קטנה, שקשה לה, אולי, לרדת במהירות בשעת לחץ. ומאוד סביר שזה שזירזתם אותה בעבר, גרם לה לסירוב מוחלט.
"ברגע שתתנהגו בטבעיות, ללא הפעלת כוח, באופן שמעביר לה מסר חד משמעי, היא תתחיל לבקש לרדת בעצמה, או שלפחות תפסיק לסרב ולצרוח".
מה עושים כשהילדה לא רוצה להתקלח בגלל חרדה?
בתי בת ה-10 לא מוכנה להיכנס להתקלח מאז האזעקות שהיו בשמחת תורה. היא טוענת שהיא פוחדת שלא תשמע את האזעקה, וגם שלא תספיק להתלבש. אני מסבירה לה אלף פעמים שאפשר לשמוע את האזעקה גם כשהמים פועלים ושאפשר להספיק להתלבש, אבל היא פוחדת. אצלנו בבית מתקלחים בכל יום, אני לא יכולה לסבול שיעבור לילה אחד בלי מקלחת, בוודאי שלא יותר מזה...
מנוחה פוקס עונה:
"לפני הכול יש להבין שהחוקים שחלו על ביתכם לפני האירוע הנורא שארע בשמחת תורה, אינם אותם חוקים שיחולו בזמן מלחמה. קחו דוגמה: כשהילדים הולכים לישון, בימים כתיקונם, האם הם קמים בלילה? סביר שלא. אבל אם תישמע אזעקה? – הם יקומו, נכון?
"ילדים הולכים לבית הספר בכל בוקר מחדש, אבל אם נקבל הוראה, להשאירם בבית, האם הם יישארו? ברור שכן, נכון?!
"בזמן מלחמה, החיים משתנים.
"אותה ילדה שפעם לא קמה בלילה, יצאה ללימודים בבית הספר כל בוקר מחדש, והתקלחה לפחות פעם ביום, משנה מעט מהליכותיה, חלק משתנה כהוראה לציבור, וחלק ישתנה, כי האווירה שונה.
"לכן, חשוב שלא להיות נוקשים מידי ביחס לילדים בזמן, שהוא בלאו הכי לא מסודר ורגיל. מצד שני, ברור שאיננו צריכים לוותר על הגינה, על ארוחות, ועל כל נושא בסיסי אחר.
"שמת לב שהדברים שהסברת לילדה לא מתקבלים על דעתה? היא עדיין חוששת. פוחדת שלא תספיק, על אף שאת חושבת שכן, נסי להביא אותה לקיים את הדבר החשוב הזה באופן אחר.
"הביני את תחושתה. את חששה. תני לה להרגיש שאת מבינה. אמרי לה שאת תעמדי בפתח חדר האמבטיה לאורך זמן הרחצה שלה. הבטיחי שלא תלכי לפני שהיא מסיימת. (נכון, זה יקשה עלייך, אבל שווה).
"הבהירי לה שאת תודיעי לה שנשמעת אזעקה, כי ייתכן שלא תישמע אותה, בדיוק כפי שהיא חוששת. הכיני לה את חלוק הרחצה באופן כזה, שיהיה מוכן ללבישה מיד עם הישמע האזעקה. תני לה להבין שהיא צודקת בחששה, ושאת מקבלת את הדברים שלה בהסכמה. הורידי את ההתנגדות שלך, ותראי שהיא תחדל להתנגד".
- גם לכם יש שאלה שתמיד רציתם לשאול ולא היה לכם את מי? כתבו את שאלותיכם למייל - ari@kikar.co.il, אנו נציג את השאלות בפני מנוחה פוקס - והנבחרות ייענו במהלך השבוע הקרוב בעז"ה