כחלק מתהליך ההתבגרות נוהגים הילדים לשמור מרחק מההורים - מתוך מטרה להתבדל ולייצר לעצמם זהות מגובשת משל עצמם. בחלק גדול מהמקרים, כשההורים מתנגדים לגיבוש הזהות העצמאי של המתבגר - הוא עלול להתעקש ולשמור מהם על מרחק גדול יותר בכדי להבטיח לעצמו את האוטונומיה שבה הוא יוכל לגבש את זהותו הבוגרת.
מחקר חדש שבוצע בארה"ב, בדק ממי שומרים המתבגרים על מרחק גדול יותר - מהאב או מהאם? בנוסף, נבדק במחקר עם איזו דמות הורית יחזור הקשר מהר יותר ובמקרים רבים יותר. המחקר בוצע על 10,000 מערכות של הורים וילדים, ופורסם בכתב העת Marriage and Family.
מתוצאות המחקר עלה כי הילדים התרחקו מדמות האב הרבה יותר משהתרחקו מדמות האם: ביחס של אחד לארבעה. חשוב לציין כי המחקר בדק יחסי הורים וילדים במצבים שגרתיים, ולא בדק יחסי הורים וילדים שנמצאים במצבים מיוחדים כמו גירושין, טרגדיות, או נסיבות חיים שאינן שגרתיות. במהלך המחקר דיווחו 6% בלבד מהמתבגרים על ריחוק מאימם, וזאת לעומת 26% מהילדים שדיווחו על מצב של ניכור מאביהם.
למרות הסיטואציה המדאיגה של ניכור בין ילדים והורים - חשוב לציין שב-81% ממקרי הניכור ישובו הילדים ויחדשו את הקשר התקין עם אמם, וב-69% מהמקרים יחדשו הילדים את הקשר עם אביהם.
עוד עלה מתוצאות המחקר כי בנות נטו להישאר בקשר טוב יותר עם אמן, בעוד שהגברים שמרו על קשר טוב יותר עם דמות האב. כך שלמרות הטענה על כך ש"אבות שומרים על קשר טוב יותר עם בנותיהן" - המחקר הציג מציאות שונה לחלוטין.
בנוסף, עלה מהמחקר כי רווקים שמרו על קשר טוב יותר עם ההורים, לעומת אנשים שהתחתנו והתגרשו - שהקשר עם ההורים נטה להגיע למצבים של ניכור מול ההורים בסבירות גבוה יותר. כמו כן עלה מתוצאות המחקר כי הורים משכילים יותר ומבוגרים יותר - הצליחו לשמור על קשר טוב יותר עם המתבגרים, והצליחו להימנע ממקרים של ניכור ונתק באחוזים גבוהים יותר.
אז האם המחקר האמריקאי מתאים גם לתרבויות האחרות? והאם גם במגזר החרדי נוטים המתבגרים לשמור על קשר טוב יותר עם האם מאשר עם האב? את זה המחקר לא בדק...