קפצתם למכולת עם יורש העצר המתוק והוא שואל אתכם למה הגזר כתום ,ואז, בדרככם חזרה למכונית, הוא רוצה לדעת כמה מכוניות יש בכל העולם כולו ובנסיעה הביתה, מקשה מיליון (בסדר, יותר כמו חמש) שאלות על מה לדעתכם חברו יאיר בדיוק עושה עכשיו.
בעוד מצד אחד, אתם ששים על הסקרנות הבריאה שלו, מצד שני - זה מתיש (במיוחד כאשר אתם מנסים לאחסן את 20 הקרטיבים בפריזר ולהתחיל לחמם את המים לפסטה לארוחת הצהריים).
אבל הנה העניין - בעוד ששאלות אלה עשויות להיראות אקראיות לחלוטין, הן למעשה הזדמנויות להשיג תובנה חשובה לגבי מה שקורה בראש של הילד. אולי זה מפתה להגיב מיד ב"אני לא יודע" לכל שאילתה, אבל לרחל לוגו, יועצת מקצועית מורשה במכון ווטסון בפיטסבורג, יש הצעה טובה יותר. היא קוראת לכם להקשיב למחשבות של הילד שלכם במקום זאת ולהשיב, "מה אתה חושב?"
"להיות מותקלים כל הזמן בשאלות, יכול להיות מייגע לפעמים. עם זאת, חשוב להורים לזכור כי כאשר ילד שואל שאלה, היא מהווה רמז לגבי המחשבות והערכים שלו", אומרת לוגו. "על ידי הפניית השאלה אליו, יש לכם הזדמנות להכיר את הילד שלכם - ואת פעולתו הפנימית - באופן טוב יותר. אתם פשוט עלולים להיות מופתעים!"
למשל, אולי היה לו ריב עם יאיר אתמול וצריך לדבר על זה. אולי הוא פשוט חושש שיאיר משחק עם חבר אחר במקום אתו ויתכן בכלל כי כל השאלות על יאיר הן רק תוצאה של נסיעה על פני ביתו של יאיר בדרך חזור מהסופרמרקט. כך או כך, התעניינותכם בשיחה מעידה בעצם על התעניינותכם בעולם של ילדכם. אז אל תקלו ראש בה.
יתר על כן, לוגו אומרת כי חשוב להורים לנצל את ההזדמנויות הקטנות האלה כדי לבנות את הקשר עם הצאצא שלהם וללמד את הילד את הערך של התמודדות עם השאלות שלו.