באחד משלל המחקרים שנערכו בנושא, נמצא מחקר אחד מעניין במיוחד בו נבדק האם חתולים סובלים מתסמיני פוסט טראומה שכן הם חווים טראומות יומיומיות במהלך מנוסתם מכלב אימתני החושף שיניו או במלחמת טריטוריה עם יריב חתולי אחר, בהיתקלות עם בני אדם ובעצם ממה לא... תוצאות המחקר הראו בצורה חד משמעית כי חתולים אינם סובלים מפוסט טראומה הידועה גם כ"הלם קרב" שהגדרתה במילון הינה :"הפרעה פסיכיאטרית מתחום הפרעות החרדה. זוהי הפרעה המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי. הלוקים בהפרעה מגיבים לחוויה זו בתחושות של פחד וחוסר אונים...".
אז מדוע אם כן, החתולים, על אף חייהם הרצופים ורוויים בפחד קיומי מתמשך ומלחמת הישרדות אינסופית אינם סובלים מתחושות טראומה מתמשכות בעוד אנו, בני האדם סובלים גם סובלים בעקבות אירועים קריטיים, בין אם חד פעמיים ובין אם מתמשכים? את התשובה לכך ניתן לקבל מהמשך המחקר המגלה כי הסיבה לכך שהחתולים אינם סובלים מפוסט טראומה היא שאינסטינקט המנוסה שלהם לא מסתיים עם חלוף האירוע אלא, גם לאחר שחלפה הסכנה המיידית, ממשיכים הם לרוץ פרק זמן נוסף ובכך בעצם משתחררות כל אותן אנרגיות טראומתיות של בהלה ופחד תוך כדי הריצה ו"מאווררות" את נפש החתול.
מחקר זה הינו גילוי מרעיש שכן הוא מגלה לנו סוד חשוב מאין כמותו על הדרך היעילה ביותר למנוע אף מעצמנו ומקרובנו את התפתחות תופעת הפוסט טראומה, שככל שהטיפול בה מתעכב, הופכת היא להיות קשה, מעיקה ומורכבת יותר לטיפול.
אז אלו כלים מעשיים יכולים אנו לקחת לעצמנו, נוכח הפצצות הטילים שעימם מתמודדים בני עמנו ערבים לבקרים, שבאים לאחר תום של שנים רוויות פיגועים קטלניים, שבאים לאחר מלחמות קיום רבות של מדינה צעירה, שבאים לאחר שואה רצחנית, שבעצם באים לאחר אלפי שנות דור של רדיפה בלתי פוסקת של אוייבנו הקמים עלינו לכלותינו (לא יקום ולא יהיה)?
אז התשובה לשאלה הינה פשוטה הרבה יותר ממה שניתן להעלות על הדעת והיא - לדבר על זה! לא לנסות להעלים את הקשיים ואת התחושות ולא לחשוב שזה יעבור עם הזמן, כי מה שקורה בנפש האדם זה שאותן אנרגיות קשות שהצטברו בעקבות החוויה הטראומתית, אינן חולפות מאליהן כי אם הולכות ומתעצמות ככל שהזמן חולף באם לא עשינו "אוורור" לאותן התחושות, בדומה לחתול שממשיך לרוץ בכדי לשחרר את האנרגיות הקשות המזיקות לו בהישרדותו, ולאחר זמן הן הופכות למשמעותיות עד כדי כך שהאדם מתקשה להתמודד איתן ועל כן מנסה לדחוק אותן, להבריח אותן או להתעלם מהן, דבר שלא רק שלא מצליח אלא רק הולך ומחמיר את הבעיה.
חשוב שנזכור שככל שננסה להילחם בכדי להדחיק ולהרחיק את תחושות הפחד הן רק ילכו ויתעצמו, וככל שנקבל אותן ונתמודד איתן על ידי הבאתן לידי ביטוי ושיחה עליהן, הן ילכו ויתרככו.
אז איך עושים את זה אתם שואלים? אז הנה מספר רעיונות:
בראש ובראשונה חשוב לדבר על הדברים באופן הפתוח ביותר עם הסובבים אתכם, בין עם זה עם ילדיכם או בן זוגכם או הוריכם. כל הנוכחים חווים את תחושת הפחד והתסכול, אז ניתן להיעזר זה בזה כבקבוצת תמיכה ואף ליצור משחק בו כל אחד מספר על הפחד הכי גדול שלו, או על הרגשות או התחושות שעולות בו בעקבות כל אזעקה, קול נפץ, שהייה במרחב המוגן ועוד. חשוב לעשות זאת גם בעת מלחמה, אך חשוב אף יותר לעשות זאת לאחר סיומה, שכן לאחר שמסתיים מצב החירום, כל מה שנדחק פנימה ולא מצא מקום לצאת בעקבות הלחץ והפחד המיידי, מתפרץ בצורה של התנהגויות חריגות, הפרעות קשב וריכוז, דריכות יתר ועוד, שחשוב לא להיבהל מהן אלא לדבר עליהן בתוך התא המשפחתי.
דבר נוסף הוא לדבר על הרגשות, לתקף אותם (מלשון תוקף) ולתת להם לגיטימציה ולדוגמא: "אני רואה שאתה ממש מודאג וזה ממש לא נעים להרגיש ככה, אבל זה בסדר כי זה מה שבדרך כלל מרגישים כשיש אזעקה וצריך לרוץ למקלט" או "נכון שזה נורא מפחיד כשיש מלחמה? גם אמא/אבא מפחד/ת לפעמים". ילד שיישמע שגם ההורים חווים תחושות פחד, יקבל כוחות ואישור לכך שתחושותיו הן נורמאליות וטבעיות, ושהוא לא "משוגע" או חריג.
ועוד, במקום להגיד "תפסיק/י להיות בהיסטריה", חשוב להבין כי זוהי תגובה חרדתית טבעית במצבי סכנה ופה המקום לדבר על סערת הרגשות ולהגיד "אני רואה שממש קשה לך עם המצב" או "אני מבינה שאתה נמצא בסערת רגשות מאוד גדולה, אבל זה ממש בסדר".
הכי חשוב זה לא לנסות לטאטא את הבעיה ולהגיד "לא נורא", "לא קרה כלום" או "זה תיכף יעבור" כי כל תחושת פחד או מועקה שעולה היא אכן דבר נורא, ואולי רעש הנפץ ייפסק אך החותמת שלו בנפש יוותר זמן רב לאחר תום האירוע ועל כן האירוע בתוך הנפש לא יחלוף אם לא תינתן לו לגיטימציה להיות רלוונטי.
ואחרון חביב זה לדבר על האמונה! מחקרים רבים מוכיחים כי אנשים עם אמונה הם אנשים חזקים ומחוסנים יותר הן נפשית והן פיסית! ופה המקום להציב לנגד עינינו את העובדה כי עם ישראל הוא עם הנצח, ויש להזכיר זאת הן לעצמנו והן לילדנו וסובבינו, וכפי שלא עלה בידם להשמידנו לאורך כל הדורות כולם, לא יעלה בידם גם כיום וכפי שניתן לראות עין בעין את הניסים הגלויים ואת השמירה ההדוקה של הקב"ה על ילדיו, עם כל טיל שנופל ולא מתפוצץ, או נופל בשטחים פתוחים, או אף נופל במקום יישוב אך לא גובה קורבנות, או לצערנו אף גובה קורבנות שזוכים לצאת מהעולם על קידוש השם וזוכים למקום בעולם הנצחי בו אין לאף בריה ומלאך רשות לעמוד לידם מרוב גודלם ודרגתם, אזי נבין שהקב"ה אוהב אותנו אהבת נפש אינסופית, והוא ששומר עלינו כל העת, נותן לחיילנו כוח ויכולות ללחום את מלחמתנו ולשמור על גבולות ארצנו עד שיתגלה משיח צדקנו, ודווקא מתוך צרתנו הוא ישמע את נאקתנו ושוועתנו ויושיענו וכנאמר "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"!
חגית אמאייב, מהתוכנית "אשת חיל" בערוץ 10, הינה מפתחת שיטת הטיפול הזוגי הייחודי באמצעות קלפים "בשניים" היחידים מסוגם המותאמים גם לציבור החרדי הבאים לתת פתרון לבעיות בתקשורת, למניעת השחיקה הזוגית ולחיזוק הקשר. חדש! ניתן לקבל ייעוץ טלפוני חינם! פרטים באתר הבית "בשניים ויותר" www.b-two.co.il