לאורך עשרים השנים האחרונות, בגץ פסל מספר פעמים את החקיקה שנועדה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות והפטור הגורף מגיוס לצבא. עליה שקדו חברי הכנסת מיהדות התורה וש"ס, בנוסח כזה או אחר.
עם כל הזעקות של ראשי יהדות התורה וש"ס נגד הבג"ץ, לרוב היה להם די נוח במצב שבו ניתן לכנות את שופטי בית המשפט העליון ציר הרשע הפוליטי שמוטה נגד הציבור החרדי ולומדי התורה,
בכל פעם שהם לא השיגו את המטרה עבורה הם נשלחו לכנסת. היה להם תירוץ טוב, הם האשימו את הייעוץ המשפטי ואת השופטים כמי ששמים להם רגל ומכשילים כל מהלך,
עכשיו, עם שינוי הסטטוס קוו אליו הם התרגלו, נראה שהאחריות להשיג פתרונות ומענה למוקשי האפליה וחוסר השוויון כלפי החרדים מונחת על כתפיהם בלבד שהרי חרב הבג"ץ שהייתה מונפת על החלטות הממשלה בגין עילת חוסר הסבירות נשברה. כל זאת לצד הזעם הציבורי על הפגיעה בכוחו של בית המשפט שקיים בחלק המתנגד למדיניות הממשלה ומרעיל את השיח הציבורי נגד החברה החרדית.
השבוע גם ראינו שבמפלגת הליכוד לא ממהרים לזרום עם כל גחמה עליה מתעקשים ביהדות התורה או בש"ס, מיד לאחר פרסום הנחת חוק לימוד התורה ששואף להעניק התייחסות שווה בחוק ללומדי התורה כמו למשרתים בצבא, מיהרו במפלגת השלטון להסתייג ולהתנער מקידום החוק, משל הם לא מכירים אותו ולא שמעו עליו מעולם למרבה האבסורד למרות שהוא היה חלק מההסכם הקואליציוני עליו הם חתמו עם המפלגות החרדיות עם כינון הממשלה הנוכחית.
בנוסף, בחודש האחרון התפרסם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמוכיח אפליה מוחשית בקליטת עובדים חרדים על ידי נציבות שירות המדינה - מה שאומר שלמרות שהמפלגות החרדיות נמצאות בקואליציה הכי נוחה שהיתה להן מאז ומעולם המציאות טופחת על פניהם שוב ומעידה על חוסר הצלחה בהגדרה העדינה של המצב. כעת עם המצב החדש ביחסים מול הרשות השופטת הם יודעים שכדי לפתור את מצוקת האפליה הם יצטרכו לפעול נטו במישור הפוליטי מול מפלגת השלטון והשותפים האחרים בממשלה, אם לא יצליחו הכישלון יהיה על שמם.
המציאות הזו שהממשלה מחוקקת, הבגץ פוסל והנציגים החרדים זועקים היא תמרון פוליטי, מצב שבו כל הצדדים ממלאים את חלקם והציבור משתכנע. כעת עם החלשת כוחו של הבגץ והעצמת חלקה של הממשלה - יכולת התמרון נפגעה והמציאות החדשה תוביל לאתגרים פוליטיים חדשים ביחסים שבין החרדים מול מפלגת השלטון תהיה אשר תהיה.