הפרשיה אודות המבנה בשכונת רמות שניתן עבור בי"ס החרדי-לאומי "אהבת ישראל" (רפפורט בלע"ז) כאשר הציבור החרדי ברמות מבקש לקבל את המבנה עבור ביה"ס בית יעקב, עוררה בי את התחושה, כי ישנם רבים מתוכנו ההולכים ומאבדים את יכולות השיפוט האנושי הבסיסית לעבד נתונים באופן רציונאלי ולדון בדברים על פי אמות מידה הגיונית.
למי שלא מצוי בפרטים הנה קיצור העובדות בכמה מילים:
בעקבות הגידול במספר התלמידים של בית הספר החרדי-לאומי "אהבת ישראל", הקצתה עיריית ירושלים לבית הספר, מבנה שהתפנה ברמות א´. אלא שהקצאה זו גרמה למרמור רב בקרב תושבים חרדים החפצים ביעוד המבנה המתפנה לבית יעקב המקומי השוכן בקראוונים.
אכן, אין ספק כי ניתן להבין את תסכולו של הציבור החרדי ברמות מהתנאים הירודים בהם לומדות בנותיהם. בהחלט, גם אני חושב כי ראוי יותר לתת את המבנה לאנשי רמות מהטעם הפשוט של עניי עירך קודמים.
אולם אחי היקרים, אותי מטרידה מאוד נקודה אחרת, קשה, והיא הצדקנות הפושה בקרב עסקנינו הדגולים. כאשר נראה היה כי עיריית ירושלים אינה מתכוונת לתת לבית יעקב את המבנה, ישבו ה´חבריא קדישא´ דק"ק רמות, והחליטו לצאת בהכרזה על "מלחמת קודש אודות הרס חומות הדת בשכונת הקודש רמות ע"י בית הספר אשר בו נלמדים לא עלינו לימודי חול ברמה גבוהה"...
יתירה מכך, השכילו אלו לכתת רגליהם בכדי ללכת ולספר לגדולי ישראל סיפורי סבתא על ציבור באי ביה"ס הלזה (שבאמת לא רוצה ולא חפץ לא להרוס את צביון השכונה כי אם את חלקת האלוקים הקטנה שלו). אולם לצערי, המטרה מקדשת את האמצעים, העיקר שתיהיה לנו עוד הפקה מצוינת של הלם וזעזוע בציבור החרדי.
אז הנה כמה עובדות ידידי אנשי הצדק דק"ק רמות:
1. בית הספר הזה איננו חיידר חרדי מן הזן המצוי, אלא בי"ס חרדי לאומי. כל איש בוגר כיתה ה´ מבין את המשמעות של הדבר לכל פרטיו ואכמ"ל, כך שאין כל חשש שמישהו יתבלבל ח"ו וילך סתם כך להעביר את בניו על דתם ל"ע. בביה"ס הזה אין בנמצא וגם לא יבואו להתקבל אנשים בני אברכים מעדות דגל התורה והמסתעף. החרדים הלומדים שם, הם מהסוג הזה שממילא אין חפצים לקבלם בחיידרים מן הזן המצוי, גם לא בבית יעקב, וזאת מחשש שה´מודרניים´ האלו יהרסו את החינוך הטהור, כך שעבור אותם משפחות שלא מוכנים לקבלם זו בס"ה צורך קיומי והכרחי.
2. אם בלימודי חול עסקינן, הרי שבביה"ס נלמדים לימודי חול בדיוק באותה רמה שבה לומדים בבתי הספר לבנים של החינוך העצמאי בנתניה, בחשמונאים, וברזילי בב"ב. אלא ששם מעולם לא ראינו שקמה על בתי ספר אלו קול זעקה על כך שנותנים שם את האפשרות להמשיך אח"כ לישיבות מהסוג הזה אשר מתקיימים בהם בגרויות.
3. ביה"ס היה מוכן לקבל כל מבנה בכל מקום אחר בירושלים ולא ראה שום קדושה לעשות זאת דווקא ברמות, בכדי להסית ולהדיח מאן דהוא כביכול ח"ו.
וכאן הבן שואל:
עד מתי תמשיכו לעורר מדנים ולהפיק מלחמות קודש ברבים על כל קשקוש הנקרא בדרככם?
מדוע, כאשר אין כל צורך בכך, לא תהיו הגונים מספיק כדי לטעון את הסברה ההגיונית הפשוטה מגיע לנו וזהו.
את אחי אנוכי מבקש אל נא אחי תרעו!
מצעקות ´גיוועלד´ לא התקרב מעולם שום איש לאבינו שבשמים!
גם בעת חילוקי דעות הבה ונזכור כי אנשים אחים אנחנו.
ומתוך אהבה לכל יהודי,
אלי פרידמן
הכותב הוא יו"ר סיעת ´טוב´ בבית שמש.