הייתי לא מזמן בבר-מצוה של קרובי משפחה רחוקים, משהו כמו בני-דודים מדרגה שלישית או רביעית, אינני זוכר כבר. לא ממש הייתי טורח להגיע על הנשים והטף – אם לא אבי שהיה מבקש בכל לשון של בקשה להגיע.
ומדוע כל-כך היה חשוב להופיע?
אותם בני-דודים מדרגה שלישית, הם בעלי-תשובה. שייכים לענף של המשפחה שירד מהדרך לפני כמה דורות, ואלה נולדו כבר ללא ידיעה בסיסית בדרך התורה המצוות.
מה אומר לכם, לא ידוע לי על זכות אבות מיוחדת אצלנו במשפחה, אבל כנראה שהיה משהו אם מאלה יצאו זוג שנראים יהודים חרדים לכל דבר, והבן, אותו 'בר-מצוה בחור', נחשב לתלמיד המצטיין בתלמוד-תורה בו לומד.
האמת, די התרגשתי. תמיד מרגש אותי לראות אנשים שלא ידעו דבר וחצי דבר על משמעות היותם יהודים חוזרים לכור מחצבתם ושבים אל בוראם, בפרט שמדובר באנשים שאני והם חולקים סבא רחוק משותף.
כשבאתי לרשום את הצ'ק, שאלתי איך קוראים לחתן הבר-מצוה, וענו לי את שמו. בואו נניח ששמו רותם, כי לא אכתוב את שמו האמיתי – אבל זה שם בסגנון המאוד 'ישראלי', מהשמות שלא היו בישראל מעולם, שם כזה שמעיד כאלף עדים שהילד נולד למשפחת חילונית, שחזרה בתשובה.
באותו רגע, התמלאתי רחמים על הילד.
בחור עם מגבעת וחליפה, מחויך, פאותיו סדורות לו להפליא מאחורי אזנו. הילד הזה יגדל, ויהיה בישיבה. מי יודע? אולי אפילו יגדל להיות בחור טוב, שישב ויקדיש את חייו ללימוד התורה הקדושה.
תארו לעצמכם, שבעוד כמה שנים מהיום, בתי תגיע לגיל השידוכין, ויציעו לה בחור בשם "רותם". אודה בפניכם – אעלב עד עמקי נשמתי. אשאל את השדכנית במפגיע מה סיפרו לה על בתי, מה היו השמועות, שכך מציעים לה בעל-תשובה.
אתם לא? בטוחני שכן.
אנחנו עובדים קשה על קירוב, מקרבים יהודים ובמקרים רבים מצליחים מאוד.
אבל לישיבות בהן בנינו לומדים, הם לא יתקבלו. ב'חדר' בו בני ילמד, הם לא יתקבלו.
זה מזכיר לי את עבודתה של ה'סוכנות' במדינות חבר-העמים, שלא מספרים לחצאי ולרבעי היהודים שהם מעלים את התלאות שהם יעברו כאן בארץ בהיותם בנים לאם לא-יהודיה, שכן העיקר אצלם זה להעלות כמה שיותר.
האם אנו מספרים ליהודים אותם אנו מקרבים את התלאות שנעביר אותם ואת בניהם, ובמקרים מסוימים אף את נכדיהם עד ש'יזכו' להיכנס לחברתנו ה'קדושה וטהורה'?
ושלא יספרו לי סיפורים שזה רק במגזר מסוים.
האם במגזר הליטאי יציעו למשפחה ליטאית אשכנזית בחור בשם "רותם הררי" (הסבא עיברת מברגמן, ונהיה הררי, למשל..), אלא אם כן הבחורה יתומה, או אחת שקצת 'התפרפרה' בנעוריה?
האם בבעלזא יציעו לבעלזער בחור בחורה שהתקרבה, אלא אם כן הוא גידם בידו האחת?
האם בחב"ד יציעו למשפחה שורשית את אחד ממקורביהם?
האין זה בגדר גניבת דעת הבריות?